בישראל קיים מנהג רב שנים שבו רופאים כלליים מציגים את עצמם כמומחים מבלי שניתן להם רישיון ממשרד הבריאות. מקורו במחסור ברופאים מומחים, אבל מה ההשלכות של מצג השווא במקרה של רשלנות רפואית? עו"ד אסף אודיז מבקש לברר היטב מי הרופא שמטפל בכם.
אישה שילדה תינוקת הסובלת מהיקף ראש קטן ופיגור פסיכו מוטורי קשה, עברה לכאורה מעקב הריון תקין על ידי רופאת הנשים בתחנת בריאות האישה. כעבור שנים לאחר הלידה, הגיע אביה למשרדי על מנת לברר אם יש מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הרופאה שביצעה את מעקב ההיריון.
במסגרת למידת החומרים הרפואיים, הסתבר לנו כי הרופאה, שהציגה את עצמה בפני המטופלת כרופאת נשים, מעולם לא הבהירה לה שהיא למעשה רופאה כללית שאינה בעלת מומחיות בתחום הגניקולוגיה והיילוד.
עוד התברר לנו, שבמסגרת מעקב ההיריון של המטופלת ההרה, שלחה הרופאה את היולדת לסקירת מערכות, אך מדדי משקל העובר נרשמו בצורה חלקית בלבד. לא זו אף זו, את בדיקת האולטרא-סאונד שעורכים במסגרת הסקירה ביצעה טכנאית בלבד, וזאת, בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל הבריאות לאותה תקופה, אשר חייב ביצועה בידי מומחה ברדיולוגיה או בגניקולוגיה ומיילדות.
אותה רופאה, שהסתמכה על ממצאי בדיקת הטכנאית, כלל לא נתנה את דעתה לכך שמשקל העובר נמדד על ידי מי שאינה מורשית לעשות זאת. כמובן, שלו היו בודקים היטב את משקלו והיו נוכחים לדעת שאינו תקין, ניתן היה לגלות את המומים בעובר הרבה לפני הלידה וכך למנוע את הולדתו.
התביעה, שהוגשה נגד מדינת ישראל והרופאה אמנם עדיין מתבררת בבית המשפט, אך מעלה בעיה מעניינת וידועה בישראל.
רופא "עוסק בתחום" אינו בהכרח מומחה!
הנוהג, שבו רופאים כלליים מועסקים כרופאים בתחום מסוים, קיים בישראל מזה שנים. מקורו במחסור רציני ברופאים בעלי מומחיות, שהביא מוסדות הבריאות "להתנפל" על רופאים רבים שהגיעו ארצה במסגרת העלייה הגדולה מברית המועצות המתפרקת בתחילת שנות ה-90, ולהשתמש בהם להשלמת המחסור.
באותה תקופה שרוב הרופאים העולים היו רופאים כלליים, התאפשר להם לעבוד, למשל, כרופאים העוסקים בתחום רפואת נשים, אף שאינם מומחי גניקולוגיה ומיילדות – תואר שדורש הכשרה, מעבר בחינת והנפקת רישיון. חשוב לציין שלא מדובר בעקיפת החוק: החוק מאפשר לכל רופא כללי לעסוק בכל תחום רפואה קיים, אלא שאסור לו להציג את עצמו כמומחה כל עוד אינו כזה.
עניין חשוב נוסף הוא שאין תחום התמחות הקרוי "רפואת נשים" התמחות בתחום רפואת הנשים היא למעשה מומחיות בגניקולוגיה ויילוד. רופאה שקוראת לעצמה "רופאת נשים" אינה מומחית בגניקולוגיה אם אין בידה תואר מומחה ורישיון. אם היא עושה כן - היא חוטאת במצג שווא והטעיה חמורה, ועלולה להיות חשופה לקנסות ומאסרים וכך גם מעסיקיה.
אלא שלאור הפרקטיקה המבלבלת הנוהגת לא תמיד ידוע לנו אם הרופא המטפל הוא רופא כללי או מומחה ברישיון, ולצערנו, את האמת אנו מגלים, ברוב המקרים, רק בדיעבד, לאחר שקורה מקרה מצער.
הרופא לא מומחה - מה עושים?
רופא שהציג בפניכם מצג שווא חשוף לא רק לסנקציות משמעתיות ופליליות. ניתן בהחלט להגיש נגדו ונגד מעסיקיו (קופת החולים, משרד הבריאות וכיו"ב) תביעת רשלנות רפואית.
עם זאת, מצג השווא כשלעצמו לא תמיד מספיק להוכחת רשלנות מצד הרופא. יש לבדוק את הקשר הסיבתי בין ההתחזות לבין הנזק שנגרם, כלומר, שחוסר המומחיות הוא שהוביל לטעויות בטיפול, שיכול היה להיעשות אחרת או שלא תאם את הפרקטיקה הרפואית המקובלת בתחום, והוא שהביא לתוצאה המצערת.
למיטב ידיעתי, תביעות דומות טרם הוכרעו בפסיקה. עם זאת, כדאי לציין, שב-2010 הוגשה תובענה ייצוגית גדולה מאד נגד קופות החולים הכללית, מכבי ולאומית בגין מתן שירותי מומחה למטופלים בידי רופאים שלא הוכרו כמומחים.
במסגרת התביעה הוצגו סטטיסטיקות המעידות כי רופאים רבים המועסקים על ידי קופות החולים כרופאים בעלי מומחיות, אינם באמת כאלה, בפרט בפריפריה, שם המחסור במומחים הוא משמעותי.
תביעה זו, אגב, הסתיימה בהסדר פשרה שאושר בבית המשפט המחוזי בתל אביב באוקטובר 2012, ועל פיו התחייבו קופות החולים הנתבעות, בין היתר, שלא לתאר רופאים כמומחים אם לא הוסמכו לכך. עם זאת, הוסכם שרופאים כלליים, שבפרקטיקה מתעסקים בעיקר בתחום מסוים, יוכלו להתכנות כ"רופאים שפועלים בתחום", למשל: רופא העוסק בתחום הנשים. כן התחייבו הקופות להקצות סכום של 30 מיליון שקל לקידום התמחות והשתלמות מומחים בפריפריה.
הקדמת תרופה למכה: בירור קל לפני הטיפול
בסופו של דבר כדאי לזכור, שיש חשיבות קריטית בבחינת מומחיותו של הרופא המטפל בכם. את הבירור ניתן לעשות בקלות באמצעות חיפוש פרטיו באתר משרד הבריאות: שם ניתן למצוא את סוג המומחיות של הרופא, מתי קיבל אותה וממתי הוא בעל רישיון לעסוק ברפואה בישראל.
כמו כן, תמיד כדאי להציץ בשלט הכניסה למשרדו של הרופא, בכרטיס הביקור שלו ובנייר מכתבים, ובעצם, זו גם לא חוצפה גדולה פשוט לשאול אותו בכנות.
* עו''ד אסף אודיז עוסק בתחום הרשלנות הרפואית והנזיקין.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין