התובעת עברה טיפול שיניים שלאחריו סבלה מכאבים ומהתדרדרות במצבה. הרופא טען כי הוא לא טיפל בתובעת אלא בבעלה. בית המשפט פסק שהרופא טיפל בתובעת ברשלנות אך הפחית את גובה הפיצויים בשל אשם תורם.
באוקטובר 2004 פנתה התובעת לרופא לצורך טיפול רפואי בשיניה שכלל טיפולי שורש, עקירה וכתרים. עבור הטיפולים היא שילמה 6,500 שקל. מספר חודשים לאחר מכן היא החלה להרגיש כאבים עזים בחלק מהשיניים שטופלו.
עברתם טיפול רשלני?
פנו לעורך דין רשלנות רפואית
בפנייה חוזרת לרופא הוא הרגיע אותה שהכאבים אמורים לחלוף ונתן לה משככי כאבים ואנטיביוטיקה. לאחר כשנה, משלא חלפו הכאבים, פנתה התובעת לרופא אחר שתיקן את טיפולי השורש והתקין לה גשר חדש בשל אי התאמת הכתרים לשיניים.
התובעת הגישה בבית משפט השלום בקריות תביעה כנגד הרופא ובמקביל תלונה למשרד הבריאות. משרד הבריאות התלה את רישיון הרופא ואסר עליו לעסוק ברפואת שיניים למשך חמש שנים.
בכתב התביעה טענה התובעת כי הרופא לא ערך רישום ומעקב ראויים, לא עשה בדיקות מתאימות, לא הפנה אותה למומחים והפר את חובת הגילוי המוטלת עליו תוך פגיעה באוטונומיה שלה.
התובעת הגישה חוות דעת רפואית, וביקשה פיצויים בסך כולל של 141,500 שקל על עלות הטיפול המקורי, עלות הטיפול המשקם, כאב וסבל, עזרה, הפסדי שכר והוצאות נסיעה.
הנתבע טען כי הוא כלל לא טיפול בתובעת אלא בבעלה – תובע סדרתי שהגיש מספר תביעות על טיפולי שיניים כושלים לכאורה. בנוסף, התובעת השתהתה בפנייה לרופא אחר ובכך תרמה להחמרת הנזק. כמו כן, לטענתו, התובעת לא הוכיחה מה היה מצב שיניה לפני שהגיעה לכאורה לטיפול אצלו, וייתכן שהמצב היה חמור מלכתחילה ולא עקב הטיפול.
התובעת השיבה כי הנתבע כן טיפל בה ולראיה הציגה קבלה ששילמה על הטיפול. כמו כן הציגה התובעת מרשמי תרופות שרשם לה הנתבע והביאה שני עדים שהעידו כי הוא טיפל בה. התובעת אף ציינה שמדובר ברופא שיניים שהיו כלפיו שמונה תלונות נוספות על רשלנות.
איכות נמוכה
השופט ערן נווה דחה את טענת הנתבע כי הוא לא טיפול בתובעת אלא בבעלה וקבע כי יש לצפות שאם הטיפול היה בבעל, גם החשבונית הייתה נרשמת על שמו. כמו כן, הנתבע יכול היה להציג מסמכים רפואיים שלפיהם הטיפול היה בבעל, אך נראה ש"נושא התיעוד הרפואי והרשומות אינו בראש סדר העדיפויות שלו", דברי השופט.
השופט קיבל את עדות המומחה הרפואי מטעם התובעת לפיה "כל טיפולי השיניים בוצעו באיכות מקצועית נמוכה... והתוצאה הייתה התפתחות בלתי נמנעת תוך מספר חודשים של דלקות", וקבע כי הנתבע התרשל בטיפול בתובעת.
עם זאת, השופט הוסיף כי לפי חומר הראיות התובעת אמנם פנתה לנתבע מספר פעמים בשל הכאבים לאחר הטיפול, אך הדבר לא מצדיק המתנה של מעל שנה עד לפנייה לרופא אחר. בהשתהות זו החמירה התובעת את נזקיה, קבע השופט, ותרמה לעלות הגבוהה של הטיפולים הנדרשים כיום.
בסיכומו של דבר התביעה התקבלה, אולם בשל האשם התורם של התובעת ומכיוון שלא הוכיחה את טענותיה להפסדי שכר ועזרת צד שלישי, השופט פסק פיצויים נמוכים מאלו שדרשה התובעת – 55,672 שקל בתוספת הוצאות בגובה 20%.
* עו"ד אשר אביטן עוסק ברשלנות רפואית
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין