המיזם לא יצא לפועל. בית המשפט דחה את טענת המתווך לפיה השיק, בסך 150 אלף שקל, נמסר לו כהחזר על כספים שהשיב בשם חברת הבניה לרוכשים ששילמו מקדמה. השופט העדיף את גרסת היזם שלפיה מדובר בשיק ביטחון שבוטל ברגע שהעסקה נפלה.
בית משפט השלום בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה למימוש שיק על סך 150 אלף שקל שמסרה יזמית הבנייה "גאון נדל"ן" למתווך בפרויקט תמ"א 38 ברמת גן שלא יצא לפועל. טענת המתווך כי קיבל את השיק כהחזר על כספים שהשיב בשם החברה לקונים בפרויקט נדחתה. השופט נמרוד אשכול שוכנע כי מדובר בשיק פיקדון שנמסר למתווך כבטוחה לכספי התיווך להם היה זכאי רק אם הפרויקט היה מתבצע.
ב-2014 הסכימו בעלי דירות בשני בניינים ברחוב בן גוריון לפרויקט חיזוק שיבוצע על ידי יזמית הבנייה "גאון נדל"ן". לאחר מכן חתם בעל החברה על הסכמים עם שני מתווכים לשיווק 14 דירות חדשות בפרויקט.
כשנתיים לאחר מכן (יולי 2016) נחתם ביניהם מסמך נוסף שכונה "סיכום עסקה" שבו פורטו הרכישות שבוצעו עד אז באמצעות המתווכים. אלא שלבסוף, הפרויקט לא יצא אל הפועל והעסקה קרסה.
ב-2018 פנה אחד המתווכים להוצאה לפועל בתביעה למימוש שיק על סך 150 אלף שקל שקיבל מהיזמית. בתגובה, הגישו החברה והבעלים התנגדות לביצוע שטר בטענה שמדובר בשיק ביטחון לתשלום דמי תיווך שאין לממש משום שהמיזם בוטל.
בעקבות ההתנגדות הועבר התיק להכרעה בבית משפט השלום. שם הציג המתווך (התובע) גרסה שונה לחלוטין מזו של החברה והבעלים. לטענתו, השיק נמסר לו כביטחון להחזר כספים ששילם במקומה לשני קונים בפרויקט עבור מקדמות ולא קיבל עבורם החזר.
אלא שהחברה ובעליה (הנתבעים) עמדו על גרסתם שלפיה מדובר בשיק ביטחון שהתנאים למימושו לא התקיימו.
לפי גרסת הנתבעים, השיק היה במשך תקופה אצל עורך הדין של החברה בנאמנות והוסכם כי יימסר לתובע אם העבודות לא יתחילו עד ינואר 2016, וזאת כבטוחה לתשלום דמי התיווך המוסכמים.
מאחר שהעבודות אכן לא החלו במועד זה השיק הועבר לתובע אבל לא לצורך מימוש אלא לביטחון בלבד, וזו הסיבה שנרשמה עליו המילה "לפיקדון". משכך, ומאחר שהפרויקט לא יצא לפועל, החברה לא חייבת לתובע דבר.
סותר את המסמכים
השופט נמרוד אשכול ציין כי התובע אמנם הגיש תצהירים מטעם שני הקונים שלהם לכאורה החזיר את כספי המקדמה בשם החברה, אלא שהם לא התייצבו לעדות ולכן תצהירים נמחקו. מכל מקום השופט הפנה לכך שבתצהירים הקונים טענו שמעולם לא קיבלו את כספם חזרה – וזאת בניגוד גמור לגרסתו של התובע.
ואולם, מאחר שהתצהירים נמחקו השופט לא ביסס את ההכרעה עליהם אלא על הראיות האחרות בתיק, העיקרית שבהם היה אותו מסמך סיכום עסקה שנחתם כשנה לאחר מועד הפירעון הנקוב בשיק.
במסמך זה, ציין השופט, פורטו התחשבנויות שונות לגבי כל דירה שנמכרה אך לא אוזכר דבר וחצי דבר על התשלום לקונים, והתובע לא הציג כל אסמכתא אחרת המעידה על העברת הכספים לידיהם.
בנוסף, השופט מצא שעדותו התומכת של המתווך הנוסף בעסקה לא הייתה אמינה והיא אף לא התיישבה עם המסמכים וההסכמים השונים שנחתמו עם החברה, שתמכו דווקא בגרסת הנתבעים. משכך נקבע כי השיק נמסר לתובע כבטוחה לתשלום דמי התיווך ומאחר שהפרויקט בוטל הוא לא זכאי לפרוע אותו.
לפיכך התביעה נדחתה אך השופט החליט שלא לחייב את התובע בהוצאות.
עו"ד אורלי מדינה
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין