גולדמן נ' גאון נדל"ן בע"מ

רקע עובדתי והמחלוקת בין הצדדים

1. ביום 15.04.2018 הגיש התובע, מר רוני גולדמן, בקשה בהוצאה לפועל, לביצוע שיק המשוך על ידי חברת גאון נדל"ן בע"מ על סך 150,000 ₪, זמן פירעון 7.1.2015 (להלן: "השיק"). השיק חתום בגבו על ידי נתבע 2, מר עמי גאון. עילת התביעה, כפי שצוינה בסעיף 12 לטופס פתיחת תיק ההוצאה לפועל מציינת כי: "התובע אוחז בשיק ועל חשבון השיק החייב לא שילם דבר".

    

2. ביום 29.04.2018 הגישו הנתבעים בקשת התנגדות לביצוע השטר, אשר בבסיסה תצהירו של עמי גאון. טענתם העיקרית היא, כי השיק מושא התביעה הינו שיק לביטחון שהוחזק בנאמנות אצל עו"ד טיקוצקי. עוד מפורט בתצהיר, כי השיק ניתן לביטחון במסגרת עסקת/מיזם תמ"א. בהמשך, בוטל המיזם והושבו הכספים למי מהקונים, ששילמו על חשבון רכישת דירות במיזם. עוד טענו הנתבעים כי מדובר בכישלון תמורה מוחלט, ולפיכך אינם חייבים בפירעונו של השיק. לגרסתם, החלו בפרויקט תמ"א להשבחת מבנה ברחוב בן גוריון 229-231, רמת גן. התובע תיאר עצמו כמתווך נדל"ן וכמי שמכיר את שוק הנדל"ן על בוריו, ויוכל לסייע בידי הנתבעים לשיווק הדירות. מכיוון שלא הייתה היכרות קודמת בין הצדדים, טענו הנתבעים, שהוסכם בין הצדדים כי יינתן לתובע שיק לביטחון אשר יופקד בידי עו"ד ירון טיקוצקי, הנאמן. לשיק צורף כתב נאמנות, המפרט התנאים למסירת המעטפה ובה השיק, לידי התובע.

    

3. בתיק התקיימו שני דיונים בבקשת רשות להגן. בדיון הראשון בפני כבוד הרשמת הבכירה, ורדה שוורץ, לא ניתנה רשות להגן, וזאת מהטעמים המפורטים בהחלטתה. ביום 16.9.2018, התקיים בפני בית משפט זה דיון בבקשת הרשות להגן. ניתנה למבקשים, הנתבעים, רשות להגן וזאת מאחר והתברר שהועלו מספר גרסאות בתיק לעניין נסיבות ומטרת מסירת השיק.

   גרסה אחת, עניינה דמי תיווך, זו גרסת הנתבעים. גרסה שנייה, לפיה השיק ניתן לתובע בתמורה להחזרת כספים אשר התובע השיב לשני קונים בפרויקט, משפחת דנוס, זו גרסת התובע. בנוסף, על גבי השיק צוינה המילה "פיקדון". כמו כן, לא ניתן להתעלם ממנגנון הנאמנות שנקבע בכל הנוגע למסירת השיק, מול הנאמן, עו"ד טיקוצקי. בשל כל האמור לעיל, ניתנה רשות להגן.

    

4. טענת התובע היא, כי השיק מושא התביעה נמסר כביטחון להחזר ההלוואה על סך 150,000 ₪ אשר הלווה במזומן לנתבעים, לבקשתם, על מנת שיוכלו כיזמים לקדם את הפרויקט. לטענתו, סכום זה שהלווה לנתבעים, קיבל התובע מידי שני קוני דירות, עידן דנוס ויניב דנוס, על חשבון רכישת הדירות, כדמי מקדמה. בשל ביטול העסקה היה עליו להשיבם לרוכשים אלו את כספם, הוא עשה כן, לכן תובע סכום זה מהנתבעים.

    

5. כאמור, גרסת הנתבעים היא, כי התובע לא סיפק כל תמורה בעד השטר, עסקת היסוד לא יצאה לפועל בשל סיכול חוזי, ולכן התובע אינו רשאי לקבל את דמי התיווך על סך 150,000 ₪ כמפורט לעיל. לעמדתם, השימוש בשיק נעשה בניגוד לתנאים המוסכמים בין הצדדים.

    

   דיון והכרעה

6. השיק מושא התביעה הינו על סך 150,000 ₪, משוך על ידי חברת גאון נדל"ן בע"מ (להלן "חברת גאון"), נתבעת 1, וחתום על ידי מר עמי גאון, נתבע 2. השיק הוא לפקודת מר רוני גולדמן, התובע בתיק זה. מדובר בשני צדדים הקרובים לשטר.

    

   בנסיבות העניין, ניתן להעלות הן טענות שטריות, והן טענות חוזיות. לעניין זה ראה דנ"א 258/98 צמח ויקטור נ' רחל שלשבסקי ו-3 אח' (פורסם בנבו, 3.12.1998): "בין צדדים קרובים לשטר דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת ההגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על-פי שטר עומדת להם גם כנגד חבות על-פי חוזה.... השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד ..." (עמ' 190 אותיות ג-ה). כן ראה בעניין תא (מרכז) 4736-11-10 קדוש נגד אלמלח (פורסם בנבו, 27.11.2017). לפיו, לאחר שההתנגדות התקבלה, ומאחר שמדובר בצדדים קרובים לשטר יש לבדוק את חבותם על פי עסקת היסוד, וכן כי בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה. כן ראה ת"א (מחוזי חי') 21922-01-10 אהוד זלמנוב יזמות בע"מ נ' קבוצת א. דורי בע"מ (פורסם בנבו, 15.04.2012).

    

7. בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן "התקנות") על מגיש הבקשה לתאר השטר, העובדות הנוגעות להחזקתו והעובדות המשמשות עילה לבקשה. השיק הוא ליום ערך 7.1.2015, והוגש לביצוע בחודש דצמבר 2017. תביעה של שטר בהוצאה לפועל, לאחר הגשת התנגדות, כמוה כתביעה בסדר דין מקוצר, ראה תקנה 108(ב) לתקנות, ועל התובע לפרט עילות התביעה וכן נסיבות קבלת השיק לידו. הבקשה שהוגשה אינה כוללת פרטים אלו.

8. כעולה מהראיות שהוגשו והעדויות שנשמעו, השיק נמסר לעו"ד טיקוצקי כנאמן בצירוף כתב נאמנות חתום על ידי מר רוני גולדמן ומר עמי גאון. כתב הנאמנות נכתב על גבי המעטפה בה הוחזק השיק.

   כתב הנאמנות, נספח ג' לבקשת הרשות להגן, מורה לעו''ד טיקוצקי כדלקמן:

    

   • במידה שביום 07.01.2016 לא החלה עדיין בנייתו של הפרויקט ברח' בן גוריון 229-231 ברמת גן, על הנאמן להעביר המעטפה והשיק לרוני גולדמן.

      

   • במידה שבמועד זה כבר החלה בפועל בנייתו של הפרויקט, יש להעביר המעטפה לעמי גאון.

      

     הנאמן, לאחר שנתן לצדדים אפשרות לטעון בעניין זה, העביר המעטפה והשיק לתובע.

      

9. הנתבעת הינה חברה קבלנית אשר בשנת 2014 החלה במיזם לשם חיזוק והשבחת מבנים ברחוב בן גוריון 229-231 ברמת גן (להלן "המיזם" ו/או "הפרויקט"). המיזם קיבל הסכמת הדיירים וכן את אישור הועדה ברמת גן (סעיף 14 תצהיר בקשה למתן רשות להגן). לטענת הנתבעים, התובע הציג עצמו כמתווך בעל ניסיון, אשר יפעל לשיווק הדירות.

    

10. נכרתו מספר הסכמים בין מר עמי גאון, כיזם, באמצעות חברת גאון מבנים 38 בע"מ, לבין מר רוני גולדמן באמצעות חברת מטאל נדל"ן יוקרה בע"מ (להלן "חברת מטאל") ומר קובי ספיר באמצעות חברת קיי-ספ יזמות וניהול פרויקטים בע"מ" (להלן "חברת קיי-ספ"), שניהם ביחד וכל אחד מהם לחוד, כמשווקים.

    הסכם המסגרת הנוגע למיזם, נחתם ביום 09.07.2014 (צורף לתצהיר עדות ראשית תובע). הסכם זה מגדיר את זכויות הצדדים במיזם וקובע כי הדירות בפרויקט ישווקו על ידי המשווק, בהתאם לתנאים המפורטים בהסכם זה. בהמשך, ביום 30.09.2014 נכרתה תוספת להסכם מיום 09.07.2014, בה הוקצו על ידי היזם למשווק באופן בלעדי, 14 דירות בשיווק ללקוחות. התוספת מפרטת את תנאי השיווק, וכן מותירה בידי המשווקים את שיקול הדעת הבלעדי לקביעת מחיר התמורה הסופי, ומלבד שמחיר התמורה המצרפי של הפרויקט בכללותו, לא יפחת מסך של 19,350,000 ₪. הסכם זה מציין פרטים נוספים הנוגעים למכירת הדירות ולשיווקן, שכר טרחת עו"ד, ועוד כמפורט בהסכם.

     

11. הסכם נוסף המלמד על היחסים בין היזם והמשווקים הוא מסמך הנקרא "סיכום עסקה" שנחתם ביום 06.01.2016. מסמך זה מתאר ומסכם את הרכישות שבוצעו עד למועד זה, את פרטי הדירות שנמכרו ואת שמות הרוכשים בכל דירה ודירה. המסמך מציין התחשבנות בין הצדדים בנוגע לדירה מסוימת, ראה סעיף 4, וקובע הסדר מיוחד לגביה, כמפורט בסעיפים 5-6 למסמך זה.

     

12. מהמסמכים שהוצגו לעיל, אנו למדים כי מר יעקב ספיר ומר רוני גולדמן פעלו החל מיולי 2014 מול הנתבעים כמשווקים של הדירות במיזם. היחסים ביניהם הוסדרו בשורה של הסכמים, אשר עודכנו מעת לעת, וזאת כמפורט לעיל.

     

13. כאמור, ביום 06.01.2016, כמפורט במסמך "סיכום עסקה", סיכמו הצדדים את מצב הפרויקט נכון ליום זה, וכן קבעו הוראות לעניין ההתחשבנות ביניהם. אין במסמך זה, אשר נחתם ביום 6.01.2016,כל אזכור לשיק בסך 150,000 ₪ ו/או להתחשבנות בגינו הגם ששיק זה ניתן כשנה לפני חתימת המסמך .

     

14. לגרסת התובע, העביר לנתבעים סך של 150,000 ₪ במזומן, ושיק הביטחון מושא התביעה, מהווה גיבוי להחזר סכום זה. לשיטתו, זו עסקת היסוד בין הצדדים (סעיף 5 סיכומי תובע). כן ראה בעניין זה "בקשה להבהרת התביעה " שהוגשה על ידי התובע ביום 03.01.2019, אליה צורף תצהירו של התובע. הבקשה מציינת כדלקמן:

    "התובע טוען ויטען, שהוא נתן לנתבעים במזומן סך של 150,000 ₪ (מאה וחמישים אלף שקלים חדשים) סכומים שנתנו לי 2 קוני דירות ע"ח רכישת הדירות כדמי קדימה.

    התובע בהיותו אדם הגון החזיר לקונים אלה את הסכום, אבל הנתבעים חייבים להחזיר לו את הכספים. למטרה זו ניתן שיק הבטחון לב"כ הנתבעים כנאמן, ונמר לתובע, עקב מילוי התנאים המוקדמים שנקבעו למסירת השיק.

    למען הסר כל ספק מובהר בזה, שהשיק לא היה עבור דמי תיווך בכלל."

    בנוסף ראה סעיף 2 לתצהיר עדות התובע מיום 1.8.2018: "אני נתתי כסף לנתבעים על חשבון רכישת דירות מהם, סה"כ נתתי 150,000 ₪ (150,000 ₪) את הסכומים האלה קבלתי מקוני דירות בשם עידן דניס ויניב דניס והעברתי לנתבעים. אני כבר החזרתי להם." וכן סעיף 4 בו הצהיר התובע: "המדובר בהחזרת דמי קדימה ששלמו קונים פוטנציאליים."

     

15. טענת הנתבעים היא, כי השטר ניתן לביטחון, זאת על פי הכתוב בשטר "לפיקדון". השטר ניתן תחת נאמנות לעסקת היסוד, לפיה אם המיזם יחל, יקבל התובע, שהציג עצמו כמתווך, את חלקו בעסקה.

     

16. בהתאם לסעיף 20 (ב)(2) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן "פקודת השטרות"), כאשר מדובר בצדדים קרובים, וכאשר מדובר בצד שאיננו אוחז כשורה "מותר להוכיח שהמסירה היתה על תנאי או למטרה מיוחדת בלבד ולא לשם העברת הקנין בשטר".

     

17. בשים לב לטענת התובע, וכן לטענת הנתבעים כי השיק נמסר למטרה מסוימת, לביטחון, נטל ההוכחה עובר אל התובע ועליו להוכיח כי הינו אוחז בשטר בתום לב ובעד ערך. בעניין זה ראה ע"א 425/78 המועצה המקומית מגדל העמק נ' ב.ש.ן חרושת ברזל בע"מ פ"ד לג(1) 304. כן ראה ספרו של שלום לרנר, דיני שטרות מהדורה שנייה (2007) 224, בו צוין: "לפי סעיף 29(ב) סיפא, מקום שהוכיח הנתבע טענת הגנה ראויה, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי חוקיות נתן בתום לב ערך בעד השטר. ההוראה אינה מוגבלת לטענת רמאות ואי חוקיות בלבד, היא חלה על כלל הטענות שיש למושך כלפי נפרע". יש לציין בהקשר זה את ההלכה שנפסקה בדנ"א 8447/15 בנק לאומי לישראל נ' טל טריידינג קואופיירישן (פורסם בנבו ביום 11.09.2017), שם נקבע ברוב דעות כי כל מי שאינו אוחז כשורה, לא יוכל להתגבר על טענת ההגנה של "כישלון תמורה".

     

18. בפועל, העידו בפני בית המשפט העדים הבאים:

    • מר עמי גאון העיד מטעם הנתבעים.

    • מטעם התובע העיד מר ספיר יעקב והתובע בעצמו.

       

      כן הוגשו בתיק תצהירים של יניב דנוס ועידן דנוס, אותם הגיש התובע במסגרת תצהירי עדות ראשית. עידן מנוס טען בתצהירו כי במסגרת רכישת חלק מהזכויות בנכס מושא התובענה, שילם סך של 105,000 ₪ במזומן לידי מר עמי גאון באמצעות חברת "גאון מבנים 38 בע"מ". טען יניב מנוס בתצהירו כי במסגרת רכישת חלק מהזכויות בנכס מושא התובענה, שילם סך של 45,000 ₪ במזומן לידי מר עמי גאון באמצעות חברת "גאון מבנים 38 בע"מ". הן עידן מנוס והן יניב מנוס ציינו בתצהירים, כי למרות שהעסקה בוטלה, מעולם לא קיבלו את הסכומים חזרה, ואף לא חלק מהם.

       

19. הן מר יניב דנוס, והן מר עידן מנוס, לא התייצבו לדיון שמיעת הראיות שנקבע ליום 07.04.2017, ולפיכך הורה בית המשפט על מחיקת תצהיריהם (ראה החלטה מיום 7.4.2017). יצוין כי בדיון שהתקיים ביום 07.02.2019, ציין ב"כ התובע כי יגיש תצהירו של מר נועם דנוס, אולם לא הגישו בפועל. מר נועם דנוס התייצב לדיון ביום 07.04.2017, אך עזב את בית המשפט טרם עדותו, וממילא לא הוגשה בקשה להגשת התצהיר ולא ניתן אישור בית משפט להגשתו.

     

20. יודגש, כי יניב ועידן מנוס, הצהירו על כך ששילמו לתובע את הסכומים המפורטים בתצהיריהם אך לא קיבלו כספים אלה בחזרה, זאת בניגוד לטענת התובע כי השיב להם את הסכום הכולל על סך 150,000 ₪, ולכן תביעתו. אולם, כאמור, משום שלא התייצבו מי מהעדים לעיל לדיון, הורה בית המשפט על מחיקת תצהיריהם. היעדר התייצבותם של העדים פועלת לחובתו של התובע, שלא הגיש כל בקשה לדחיית דיון ו/או בקשה לתיאום מועד דיון נוסף, לשמיעת העדים מטעמו.

     

    לעניין אי הבאת עד, ראה ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651: "אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד" . "סבורני, כי אמת המידה להחלת ההנחה האמורה היא הציפייה ההגיונית והמתבקשת, בנסיבותיו של המקרה, כי בעל הדין אכן ישמיע את העד המסוים, שלא הובא על-ידיו לעדות, לשם גילוי האמת וחקר העובדות, כפי שאותו בעל-דין טוען להן".

     

21. התובע העיד כי את הסך של 150,000 ₪ קיבל מנועם ועידן דנוס: "...הם אחים של יניב ויובל, והם נתנו עבורם את הכסף, כי הם אחים בכורים" (עמ' 20, שורה 19 לפרוטוקול מיום 07.04.2019). התובע, בהתייחסו בנושא זה, למסמך מיום 06.01.2016 ובשים לב לשאלת בית המשפט בנוגע למקור הכסף ולאופן קבלתו, העיד כדלקמן: "קיבלתי את הכסף מנועם דנוס אצלו בעסק, בחנות, ברחוב וייצמן 14, גבעתיים, חנות בשם "פירות ארצנו", שם הוא נתן לי 150,000 ₪, במועד של סביבות 2015, 2016, אני לא זוכר מתי בשנה..." (עמ' 21, שורות 4-5, שם). כן העיד, כי הכספים הועברו לו באמצעות מעטפה והכסף היה ארוז בשטרות של 200 ₪.

     

    לגבי העסקה עצמה, העיד התובע כי מדובר בעסקה של ארבעה עשר חוזים, מתוכם, שלושה עשר חוזים נחתמו. בחקירה נגדית ציין, "מגיעה לי עמלה מהתיווך" (עמ' 21, שורה 20, שם). עוד העיד, לעניין, החזרת סכום הכסף למשפחת דנוס, "העברתי לו את הכסף דרך עיסקה אחרת שאנחנו עשינו והתקזזנו עליה. חלק מהתשלום היה בהחזרה וחלק היה בקיזוז" (עמ' 12, שורות 24-25, שם).

     

    התובע לא פירט בעדותו מיום 07.04.2019 בנוגע לאופן בו החזיר את הכספים הנטענים על ידו למשפחת דנוס, ולא הביא כל אסמכתא בנושא הזה. אולם, כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 07.02.2019, העיד התובע כי העביר התשלום בהעברה בנקאית, "יש לי העברות בנקאיות על הכסף" (עמ' 3, שורה 31, לפרוטוקול מיום 07.02.2019). יובהר כי בפועל, לא הציג התובע בפני בית המשפט כל אישור על העברה בנקאית שביצע.

     

22. בפני בית המשפט הוצגו שני מסמכים, מסומנים ת/1 ות/2, ממשרד עו"ד טיקוצקי כנאמן. המסמכים מלמדים על העברת סך של 30,000 ₪ למר יניב דנוס ביום 01.10.2017, וכן העברת סך של 30,000 ₪ למר יובל דנוס ביום 01.10.2017. הנתבעים מציינים כי המסמכים הנ"ל מלמדים על ביטולי העסקאות והחזרת הכספים ששולמו בהתאם לסעיף 6.2.1 להסכם מיום 09.07.2014, ולא כפי שעולה מטענת התובע.

     

23. כאמור, מר יעקב ספיר הינו שותפו של מר רוני גולדמן לשיווק הדירות, באמצעות החברות שבבעלותם, וזאת על פי ההסכמים שנכרתו בין הצדדים בשנת 2014 וצוינו לעיל. בעדותו, העיד על פרויקט ההתחדשות ברמת גן, וכן העיד, כי התובע: "...רוני היה בתמונה...", וכי "ההסכם שלנו כמתווכים היה – במסגרת הזו, הוא לא היה אמור לשלם לנו עמלה, אלא היינו אמורים לקבל עמלה מהקונים עצמם" (עמ' 14, שורות 14, 17-19, לפרוטוקול מיום 07.04.2019). יובהר כי עדות זו עולה בקנה אחד עם ההסכמים שנכרתו בשנת 2014 שהוצגו לעיל.

     

24. מר ספיר נחקר על מסמך מב/1. מסמך זה נשלח על ידי התובע למר עמי גאון, ומפרט את הדירות המוצעות למכירה, את המחירים של הדירות, וכן את תנאי התשלום ובכללם, 7% שיופקדו בנאמנות עם חתימה על ההסכם, ו13% נוספים כנגד ערבות בנקאית עם קבלת ההיתר. המסמך מציין כי "בגין הטיפול עד לחתימה, מתחייב הקבלן לשלם ליעקב ספיר 1%+ מע"מ מסך העסקה (183.4 אלף ₪ + מע"מ)".

     

    כן העיד, כי מר רוני גולדמן לא ידע על ההסכם שסומן כמב/1. לגרסתו, היה לו הסכם נפרד. מסמך זה הוא טיוטת הסכם בין יעקב ספיר לעמי גאון, באמצעות החברות, במסגרתו מתחייב עמי גאון לשלם ליעקב ספיר 1%+מע"מ משווי העסקה. מר ספיר העיד שהחברות לא חתומות על מסמך זה, ולגרסתו, המסגרת הייתה מסגרת ידידותית "ולא ידענו שזה יגיע לבית המשפט" (עמ' 17, שורות 2-3, שם) .

     

    יובהר כי מסמך מב/1 נשלח ביום 10.06.2014, בעוד שההסכם בין הצדדים ובכללם, יעקב ספיר ומר רוני גולדמן, נכרת ביום 09.07.2014. מכל מקום, יעקב ספיר, שותפו של מר רוני גולדמן, לא הגיש תביעה, ולכן לא ברור מדוע התובע בלבד קיבל את השיק על סך 150,000 ₪.

     

25. לגרסתו של מר ספיר, בעדותו: "כתנאי לעיסקה, עמי גאון דרש 150,000 ₪ במזומן. אני העברתי את הדרישה לגולדמן, מר רוני גולדמן הודיע לי שהוא השיג את הכסף, וביום שהכסף להבנתי נמסר לעמי גאון, הוא אף הראה את הכסף". (עמ' 15, שורות 1-3, שם). בנוסף, "לפי מיטב ידיעתי והבנתי, אני בטוח לחלוטין, שעמי גאון קיבל 150,000 ₪ ממר רוני גולדמן, לא הייתי נוכח בהעברת הכספים, גם לא ספרתי את הכסף, הוא ביקש כתנאי לעיסקה".

     

26. מר יעקב ספיר העיד על העברת הכספים למר עמי גאון. לגרסתו, הכספים ששולמו למר גאון, הועברו ביום 06.01.2016, במשרדי עו"ד טיקוצקי. כתב הנאמנות נכתב ביום 07.1.2015. היוצא מכך, כי הרוכשים חתמו על הסכמי הרכישה, ואילו רק שנה לאחר מכן סוכמו התנאים בגין העמלה. גרסתו של מר ספיר לא נתמכת במסמכים חתומים, היא סותרת עדויות וראיות שהוצגו במפורט לעיל, על כן בנושא זה, קובע כי עדותו בנושא זה איננה מהימנה עלי.

     

27. גרסותיהם של התובע ושל העד מטעמו, מר ספיר, אינן עולות בקנה אחד עם הראיות שהוצגו לבית המשפט, הן לעניין התאריכים, הן לעניין העברת הכספים, והן לעניין ההסכמים שנחתמו בין הצדדים. יחד עם זאת, אין מחלוקת כי בידי התובע שיק, אשר נמסר לו על ידי נתבע 2, וכן, מכתב לוואי לעו"ד טיקוצקי, בכל הנוגע לשיק מושא התביעה, ומסירתו. מכאן, יש לבדוק את גרסתו של הנתבע, באילו נסיבות נחתם השיק ובעבור מה נחתם.

     

28. בעדותו מיום 16.09.2018 ציין הנתבע, מר עמי גאון: "אני מזהה את השיק. השיק הוא 150,000 ₪ בגין עמלת תווך על עסקה של 14 יחידות, אני נתתי את העמלה. אני היזם שצריך לבנות את הפרויקט. ה150,000 ₪ מאחר ולא היה הסכם תווך הפקדנו את הסכום אצל עו"ד על 14 יחידות דיור בשווי של 14 מיליון ₪ . אני לא מכיר את משפחת דנוס". (עמ' 1 שורות 26-27, עמ' 2 שורות 1-2 לפרוטוקול מיום 16.09.2018) . כן ציין כי "יש תכתובות שאני לא מאשר לתת את השיק, זה לא שיק שאפשר למסור אותו...על השיק למטה כתוב פיקדון" (עמ' 2, שורות 19-20, שם). כן ציין בעדותו מיום 07.04.2019 כי "ביקש ספיר ואמר נשים שיק בנאמנות. בגלל זה גם נרשם על השיק פיקדון" (עמ' 12, שורה 2, לפרוטוקול מיום 07.04.2019). לעניין חבותו בדמי התיווך, ציין כי "הייתי חייב דמי תיווך אם העסקאות היו יוצאות לפועל. העסקאות בוטלו הרוכשים ביטלו את העיכוב. ולכן אני אומר שאינני חייב דמי תיווך" (עמ' 8, שורות 26-27, שם).

     

    בהמשך, פירט את התחשיב, לפיו הוחלט על סך של 150,000 ₪ כדמי תיווך: "אנחנו קבענו אחוז אחד מערך העסקה כולה, זה היה בסביבות 18,000,000 ₪, שזה 180,000 ₪ פלוס מינוס, אך מאחר והתובע, רוני גולדמן, ביקש הבטחת התשלום של דמי תיווך במשא ומתן סגרנו על 150,000 ₪ כולל הכל דמי תיווך, ונתתי לו שיק לביטחון על סכום זה" (עמ' 8, שורות 10-13, שם).

     

29. כמו כן, עמד על כך שלא קיבל סך של 150,000 ₪ הן ממר גולדמן והן ממר ספיר, עדותו מיום 07.04.2019, בה חזר ואמר "לא קיבלתי שום כסף מאף אחד", "לא קיבלתי מאף אחד 150,000 ₪" (עמ' 8, שורות 30-32, שם). מר גאון אף ציין כי מר ספיר, העד מטעמו של התובע, יוכל לחזק טענתו. לעניין זה ראה עדותו מיום 16.09.2018:

    

     

30. מר יעקב ספיר העיד כי העברת הכספים מידי התובע למר עמי גאון התבצעה ביום 06.01.2016, במשרדי עו"ד טיקוצקי. כאמור מסמך סיכום העסקה נערך באותו יום, ואין בו כל זכר לשיק של 150,000 ₪, אלא יש בו התחשבנות בנוגע לעמלה בגין דירה מסוימת. כאמור לעיל, לא קיבלתי גרסתם של התובע ושל מר יעקב ספיר, שותפו לשיווק הדירות. לעניין זה, מעדיף את עדותו של הנתבע, מר עמי גאון, כי השיק ניתן לתובע כבטוחה לדמי התיווך. מכיוון שהפרויקט בוטל לא חלה חובה על היזם לשלם למתווכים דמי תיווך/דמי שיווק וזאת כעולה מההסכמים ביניהם.

     

    סוף דבר

31. אשר על כן, דוחה את גרסתו של התובע כמפורט בסעיף 14 לעיל ודוחה את תביעתו. גרסת התובע לא נתמכה בכל מסמכים, הראיות שהוגשו לתיק סותרות את גרסתו. הסכמי המסגרת בין הצדדים מלמדים שהצדדים פעלו עם תחילתו של הפרויקט באמצעות לווי משפטי, ונכרתו ביניהם הסכמים מפורטים המגדירים את זכויות וחובות הצדדים. מסמך סיכום העסקה מיום 6.1.2016 מהווה דוח והצהרה מוסכמת על הצדדים לגבי ההתחשבנות ביניהם למועד זה. במסמך זה אין כל ביטוי לשיק של ה150,000 ₪. עוד יצוין כי הוצגו קבלות לפיהם משפחת דנוס, אשר רכשה דירות קיבלה החזרים המפורטים בת/1 ות/2. התובע בחר שלא להעיד מי ממשפחת דנוס אשר תצהיריהם הובאו על ידו במסגרת תצהיר עדות ראשית מטעמו.

     

32. בכל הנוגע להטלת הוצאות, מצאתי לנכון שלא להטיל הוצאות.

    כל צד יישא בשכ"ט בא כוחו.

     

    זכות ערעור כדין.

     

     

    ניתן היום, כ"ז כסלו תש"פ, 25 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.