גולדמן נ' גאון נדל"ן בע"מ

רקע עובדתי והמחלוקת בין הצדדים

1. ביום 15.04.2018 הגיש התובע, מר רוני גולדמן, בקשה בהוצאה לפועל, לביצוע שיק המשוך על ידי חברת גאון נדל"ן בע"מ על סך 150,000 ₪, זמן פירעון 7.1.2015 (להלן: "השיק"). השיק חתום בגבו על ידי נתבע 2, מר עמי גאון. עילת התביעה, כפי שצוינה בסעיף 12 לטופס פתיחת תיק ההוצאה לפועל מציינת כי: "התובע אוחז בשיק ועל חשבון השיק החייב לא שילם דבר".

    

2. ביום 29.04.2018 הגישו הנתבעים בקשת התנגדות לביצוע השטר, אשר בבסיסה תצהירו של עמי גאון. טענתם העיקרית היא, כי השיק מושא התביעה הינו שיק לביטחון שהוחזק בנאמנות אצל עו"ד טיקוצקי. עוד מפורט בתצהיר, כי השיק ניתן לביטחון במסגרת עסקת/מיזם תמ"א. בהמשך, בוטל המיזם והושבו הכספים למי מהקונים, ששילמו על חשבון רכישת דירות במיזם. עוד טענו הנתבעים כי מדובר בכישלון תמורה מוחלט, ולפיכך אינם חייבים בפירעונו של השיק. לגרסתם, החלו בפרויקט תמ"א להשבחת מבנה ברחוב בן גוריון 229-231, רמת גן. התובע תיאר עצמו כמתווך נדל"ן וכמי שמכיר את שוק הנדל"ן על בוריו, ויוכל לסייע בידי הנתבעים לשיווק הדירות. מכיוון שלא הייתה היכרות קודמת בין הצדדים, טענו הנתבעים, שהוסכם בין הצדדים כי יינתן לתובע שיק לביטחון אשר יופקד בידי עו"ד ירון טיקוצקי, הנאמן. לשיק צורף כתב נאמנות, המפרט התנאים למסירת המעטפה ובה השיק, לידי התובע.

    

3. בתיק התקיימו שני דיונים בבקשת רשות להגן. בדיון הראשון בפני כבוד הרשמת הבכירה, ורדה שוורץ, לא ניתנה רשות להגן, וזאת מהטעמים המפורטים בהחלטתה. ביום 16.9.2018, התקיים בפני בית משפט זה דיון בבקשת הרשות להגן. ניתנה למבקשים, הנתבעים, רשות להגן וזאת מאחר והתברר שהועלו מספר גרסאות בתיק לעניין נסיבות ומטרת מסירת השיק.

   גרסה אחת, עניינה דמי תיווך, זו גרסת הנתבעים. גרסה שנייה, לפיה השיק ניתן לתובע בתמורה להחזרת כספים אשר התובע השיב לשני קונים בפרויקט, משפחת דנוס, זו גרסת התובע. בנוסף, על גבי השיק צוינה המילה "פיקדון". כמו כן, לא ניתן להתעלם ממנגנון הנאמנות שנקבע בכל הנוגע למסירת השיק, מול הנאמן, עו"ד טיקוצקי. בשל כל האמור לעיל, ניתנה רשות להגן.

    

4. טענת התובע היא, כי השיק מושא התביעה נמסר כביטחון להחזר ההלוואה על סך 150,000 ₪ אשר הלווה במזומן לנתבעים, לבקשתם, על מנת שיוכלו כיזמים לקדם את הפרויקט. לטענתו, סכום זה שהלווה לנתבעים, קיבל התובע מידי שני קוני דירות, עידן דנוס ויניב דנוס, על חשבון רכישת הדירות, כדמי מקדמה. בשל ביטול העסקה היה עליו להשיבם לרוכשים אלו את כספם, הוא עשה כן, לכן תובע סכום זה מהנתבעים.

    

5. כאמור, גרסת הנתבעים היא, כי התובע לא סיפק כל תמורה בעד השטר, עסקת היסוד לא יצאה לפועל בשל סיכול חוזי, ולכן התובע אינו רשאי לקבל את דמי התיווך על סך 150,000 ₪ כמפורט לעיל. לעמדתם, השימוש בשיק נעשה בניגוד לתנאים המוסכמים בין הצדדים.

    

   דיון והכרעה