מעסיק עובד שלא דובר עברית? עליך לוודא שהבין את הוראות הבטיחות

כדאי לדעת: לפי פסק דין שפורסם באחרונה מעסיק שלא עומד בחובתו להעביר הדרכות בטיחות לעובד בשפה שהוא מבין עלול למצוא עצמו אחראי ברשלנות לפגיעות בעבודה.

עולה חדש מאתיופיה שעבד כסבּל ברשות שדות התעופה תבע פיצויים לאחר שנפגע בגבו עקב הרמת מזוודה כבדה. השופטת שרון צנציפר הלפמן מבית משפט השלום ברמלה אמנם התרשמה לחיוב ממדיניות קליטת העובדים ברש"ת אך למרות זאת קבעה שהיא התרשלה. הסיבה: הדרכות הבטיחות הועברו בעברית – שפה שהעובד לא מבין. הרשות חויבה בפיצויים של כ-155 אלף שקל (כולל שכ"ט עו"ד).  

העובד עלה לישראל מאתיופיה ב-1999. כ-9 שנים לאחר מכן, בגיל 54, הוא החל לעבוד ברשות שדות התעופה כסבּל אך 4 חודשים בלבד מתחילת עבודתו הוא הפסיק לעבוד עקב פגיעה חמורה בגבו, שאירעה לטענתו, לאחר שהרים מזוודה כבדה במיוחד.

כשלוש שנים וחצי לאחר הפגיעה, העובד הגיש תביעה בה טען כי נזקיו – בהם הנכות הרפואית שבגללה יצא ממעגל העבודה למשך זמן ממושך – נגרמו בעקבות התרשלות רש"ת כמעסיקה שלו.

העובד טען כי אמנם הוא עבר הדרכות לגבי הסיכונים בעבודה אלא שההדרכות נעשו בשפה העברית, שאינה ברורה לו הואיל והוא עולה חדש.

רש"ת מצדה טענה כי התובע קיבל הדרכות בטיחות מקיפות, לרבות באשר לצורת ההרמה הנכונה של המטענים, ואף חתם על כך שהבין את תוכנן. עוד היא טענה כי שום דבר אחר שהייתה עושה לא היה מונע את הפגיעה, שהתרחשה במהלך פעולת סבּלות שגרתית ומקובלת בסוג העבודה הזה.

זול ופשוט

אך השופטת צנציפר הלפמן חשבה אחרת. לטעמה, רש"ת יכלה לנקוט באמצעים פשוטים וזולים למניעת סכנת הפגיעה במקרה של עובדים שאינם דוברי עברית. כך למשל, היא יכלה להקרין סרטוני בטיחות ויזואליים או להסתייע בתרגום הדברים.

השופטת אמנם ציינה כי לאחר שמיעת העדויות מטעם הרשות לא נותר בליבה ספק כי היא נוהגת לערוך הדרכה נאותה ומקיפה לעובדים, אך באותה נשימה היא הפנתה לעדותו של ראש אגף הסיוע שהודה בחקירתו הנגדית כי הדרישה להדריך כל עובד בשפת האם שלו היא "גדולה מאוד" ונראית לו מוגזמת.

השופטת אף דחתה את ניסיונה של רש"ת לטעון כי התובע מבין עברית היטב לאחר שערכה לו "בוחן פתע" והתרשמה כי שליטתו בשפה מוגבלת מאוד.

לפיכך, ומשלא הוצגו בפניה נתונים המעידים כי התובע הבין את ההדרכות שהועברו לו, השופטת קבע כי רש"ת התרשלה כיוון שלא עמדה בחובת הזהירות שלה כלפי העובד שלה.

לגבי תחשיב הנזקים, השופטת קיבלה את המלצת המומחה מטעם ביהמ"ש שהעמיד את הנכות הרפואית של התובע על 10%, ואף העמידה את הנכות התפקודית שלו בשיעור זהה.

בסופו של דבר, השופטת קבעה כי נגרמו לתובע נזקים בשווי של כ-400 אלף שקל (הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, כאב וסבל וכיו"ב). מאחר שהוא כבר קיבל כ-275 אלף שקל מהביטוח הלאומי, רש"ת חויבה לשלם לו עוד כ-155 אלף שקל, כולל שכ"ט עו"ד.  

• ב"כ התובע:עו"ד נזיקין, טל צ'קול
• ב"כ הנתבעת:עו"ד גיל עטר, עו"ד צבי צ'רניאק 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין