עשר שנים חלפו והקבלן לא השיג את ההיתר כפי שהתחייב, ובינתיים הוצא לבניין צו הריסה. בית המשפט החליט לבטל את ההסכם.
השופטת מרים קסלסי מבית משפט השלום בירושלים קיבלה את תביעתם של ארבעה רוכשי דירות בבניין במזרח העיר והורתה על ביטול הסכם המכר עם הקבלן על רקע הפרת התחייבותו להוציא היתרי בנייה, מה שהוביל להוצאת צו הריסה לבניין. הקבלן חויב להחזיר לרוכשים את כספם בתוספת ריבית והצמדה. בסך הכל מדובר בסכום של כ-2 מיליון שקל.
בין השנים 2007-2008 מכר הקבלן ארבע דירות בבניין מגורים בבית חנינא. שלוש דירות נמסרו לרוכשים כשהן ברמת גימור בסיסית תמורת 108,000 דולר (כ-386,424 שקל). דירה נוספת נמכרה בעלות של 150,000 דולר (כ- 536,700 שקל) כשהיא מוכנה למגורים.
במסגרת ההסכם הקבלן עדכן את הרוכשים כי אין היתרי בנייה לכל הקומות בבניין אבל התחייב לפעול לקבלם במהירות. אלא שהוא לא עמד בהתחייבותו במשך 7 שנים.
בעקבות זאת, ב-2012 הרוכשים תבעו לבטל את ההסכמים עמו ולקבל את כספם חזרה בתוספת פיצוי על עגמת נפש (נציין כי הרוכשים לא מסרו לקבלן את מלוא התמורה ונותר להם חוב משותף של כ-515 אלף שקלים). זמן קצר אחרי הגשת התביעה הוציאה עיריית ירושלים צו הריסה לבניין.
הקבלן טען להגנתו כי כלל לא התחייב להוציא היתר בניה אלא רק לפעול לשם כך. מכל מקום, לטענתו הוא לא הטעה את הרוכשים משום שבמזרח ירושלים קיים סחר בבתים ללא היתרי בנייה, והמחירים שסוכמו עמם משקפים את היעדרם של ההיתרים.
מצג שווא
השופטת קסלסי ציינה שהעובדה כי הקבלן פעל להוצאת היתר הבניה מלמדת שהשגתו נכללה בתנאי החוזה והתמורה שיקפה את התחייבותו בנושא.
מכאן, שאי-הוצאת היתרי הבנייה במשך יותר מעשור נחשבת להפרה של החוזים מול הרוכשים. בנוסף, הוכח כי הקבלן אכן הציג לרוכשים מצגי שווא כאילו לחלק מהקומות בבניין יש היתרים וכל שנותר הוא להוציא לשאר.
לפיכך השופטת קיבלה את תביעת הרוכשים לביטול ההסכמים מול הקבלן וקבעה כי עליו להחזיר להם את כספי התמורה ששולמו לו.
לגבי סכומי ההחזר, השופטת דחתה את חוות דעתה של השמאית מטעם התובעים בנוגע לשווי הדירות משום שהיא לא הסבירה באיזה אופן ביצעה את ההערכה. בסופו של דבר השופטת קבעה כי ההחזרים לבעלי הדירות יחושבו כאילו כולן היו מוכנות ובהתאם לסכומים שהם שילמו לקבלן – שניים מהם זכו בהחזר של 100 אלף דולר כל אחד, דייר נוסף יקבל 98 אלף דולר והרביעי 114 אלף דולר. לסכומים הנקובים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מהיום שבו התקשרו בחוזה עם הקבלן ועד למועד קבלת התשלום.
עם זאת, השופטת לא מצאה לנכון לפסוק לרוכשים פיצויים על עגמת נפש משום שקבעה כי גם הם תרמו לתסבוכת משום שהייתה בידם האפשרות לברר את המצב התכנוני והמשפטי של הדירות לפני החתימה על החוזים.
בסך הכל הקבלן יצטרך לשלם לרוכשים כ-2 מיליון שקל בנוסף להוצאות משפט של 40 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד מקרקעין אמנון מזר
- ב"כ הנתבע: עו"ד מוחמד דחלה
עו"ד פאני יהלום
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין