עווידה ואח' נ' סאלח

מבוא

1. בפני תביעות מאוחדות של ארבעה רוכשי דירות נגד הקבלן והיזם, שזכאי בעקבות עסקת קומבינציה שערך עם בעל המקרקעין (אלנתשה עבד אל חמיד), למחצית הזכויות במקרקעין ולמחצית הדירות שבנה ואשר חלקן נמכרו לתובעים.

    

2. נטען כלפי הנתבע כי מכר הדירות תוך הטעיית התובעים, בכך שהתחייב בפניהם כי בתוך חודשים ספורים ישיג היתר בניה, והנה למרות שחלפו 12 שנים, אין היתר בניה ואף העיריה הוציאה צו הריסה (מיום 15.1.13, כתבי אישום נגד מחזיקי הדירות הוגשו ב-2010).

    

3. מדובר במקרקעין בלתי מוסדרים בבית חנינא החדשה (גוש 30609 חלקה 115). הסתבר כי הנתבע קיבל היתר בניה לבניית שלוש דירות בלבד (נספח א' לכתבי התביעה), בעוד שבפועל בנה 15 דירות, על פני חמש קומות.

    

4. התובעים 1-3 רכשו דירות בקומות שלוש וחמש ואילו תובע 4 רכש דירה בקומה ראשונה.

    

5. במאי 2007 הגיש בעל הזכויות במקרקעין תביעה נגד הנתבע לביטול עסקת הקומבינציה על רקע אי קבלת היתר בניה, במסגרתה הוצא צו עיקול זמני אצל התובעים שבפניי על יתרת הכספים שחייבים לנתבע (בש"א 5729/07, נספח ג' לכתבי התביעה). הסכסוך נודע כמובן לתובעים. תובע 2 ששיקים דחויים שמסר על חשבון יתרת התמורה עבורו ועבור תובעים 1 ו-3 סירב לכבד אותם. הנתבע פתח תיק הוצאה לפועל, תובע 2 הגיש התנגדות, זו התקבלה והתיק יחד עם תביעה שכנגד שהגיש אוחד עם תביעות יתר הרוכשים, שבפניי. (לצורך הנוחות ייקראו כל הרוכשים- התובעים והקבלן – הנתבע).

    

6. ב-19.8.14 נדחתה תביעת בעל זכויות המקרקעין נגד הנתבע, ועסקת הקומבינציה נותרה על כנה. (ת.א. 1815/09 פורסם בנבו). ב-7.12.15 נדחה גם הערעור (ע"א 28396-10-14, פורסם בנבו).