בית המשפט המחוזי בחיפה סותר פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי בלוד: אין הטבת מס על רווחים ראויים לחלוקה שהתקבלו כתוצאה ממכירת חברה זרה שלא שילמה מס חברות בישראל.
פסק דין חדש של השופטת אורית וינשטיין מבית המשפט המחוזי בחיפה קובע כי גישת המיסוי הישראלית צריכה להיות לוקאלית. לפיכך, חברה ישראלית שמכרה מניות בחברה זרה שלא שילמה מס חברות בישראל לא זכאית להטבת המס הקבועה בפקודת מס הכנסה על רווחים ראויים לחלוקה.
חברת "כור סחר", שהייתה בעלת 49% ממניותיה של חברת בולטון האנגלית, מכרה אותן ב-2012 תמורת 29,784,000 שקל ולאחר מכן אף קיבלה עוד כ-8.5 מיליון שקל כדיבידנד.
בדוח לשנת 2012 שהגישה לפקיד שומה חיפה היא דיווחה על המכירה וטענה כי אין לה חבות במס על רווח ההון הריאלי, בין היתר משום שהרווחים הראויים לחלוקה שגולמו בתמורה שקיבלה פטורים ממס, היות שרואים בהם כדיבידנד שהועבר בין חברות. פקיד השומה לא קיבל את גישתה וקבע כי החברה חייבת במס חברות בשיעור של 25% מהרווחים.
ערעור שהגישה כור סחר בעקבות השומה שקיבלה התמקד בעיקרו במחלוקת לגבי תחולתו של סעיף 94ב' לפקודת מס הכנסה על מכירת מניות בחברה זרה. סעיף זה משווה את שיעורי המס על רר"לים שמתקבלים בעת המכירה לאלה שחלים על חלוקת דיבידנד. כאשר מדובר בחלוקת דיבידנד בין חברות שיעור המס הוא אפס.
עניי עירך קודמים
טענת פקיד השומה הייתה שפטור זה לא חל כשהמוכרת היא חברה זרה והשופטת אורית וינשטיין הסכימה עם גישתו. השופטת ציינה כי מטרת ההטבה שקובע סעיף 94ב' היא למנוע כפל מס שמקורו בשיטה הדו-שלבית של מיסוי חברות בישראל: קודם החברה משלמת 25% מס חברות על רווחיה ולאחר מכן ממוסה בשנית על חלוקת דיבידנדים.
לפי השופטת, כדי לזכות בפטור על חלוקת דיבידנדים בין חברות חייבת החברה קודם כל לשלם מס חברות. "מקום בו רווחיה של החברה הזרה שמניותיה נמכרות כלל לא נכנסו לגדריה של רשת המס הישראלית – בשום צורה ואופן – טרם מכירת המניות, ונתחייבו רק במס זר – הרי שהחברה הישראלית מוכרת המניות לא חצתה כלל את משוכת שלב המיסוי הראשון (החיוב במס חברות) אשר הוא זה המהווה את הצידוק הרעיוני למתן ההטבה בחישוב הררל"ים", כתבה השופטת.
עמדה זו מנוגדת לחלוטין לפסיקה של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין דלק הונגריה, שכיום נמצאת בהליכי ערעור בבית המשפט העליון.
השופטת ציינה כי לשיטתה, הגישה שהובעה בפסק הדין דלק הונגריה, לפיה כל מס חברות ששולם בכל מקום בעולם יילקח בחשבון, עשויה להביא לשחיקת בסיס המס בישראל. "עמדתי היא עמדה לוקאלית ולפיה 'עניי עירך קודמים', והמיסוי איננו כלל-עולמי...", כתבה.
עוד קבעה השופטת כי הגישה הגלובאלית לא עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק. "המחוקק לא התכוון לקבוע כי כל מס, גם אם מדובר במס זר אשר כלל לא הגיע לרשות המס בישראל, ייכלל במסגרת החלופה המיסויית בחישוב הרר"ל...", כתבה.
לפיכך נקבע כי כור סחר לא זכאית לפטור ממס על חלקה ברווחים הראויים לחלוקה של בולטון, ועליה לשלם מס רווח הון של 25% על מלוא ההון שצמח לה מהמכירה.
בהמשך השופטת דחתה טענות נוספות שהעלתה המערערת כנגד השומה, וחייבה אותה בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 30 אלף שקל.
לפסק הדין בתיק ע"מ 23488-01-18
- ב"כ המערערת: עו"ד יוסי דולן
- ב"כ פקיד השומה: עו"ד ערן רזניק מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
עו"ד דנה ליבנה זמר
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין