נער שהודה שרכב על קטנוע ללא רישיון וביטוח קיבל עבודות שירות ללא הרשעה. המדינה ערערה בטענה שאי ההרשעה משדרת מסר שגוי לבני הנוער, אך ביהמ"ש התרשם שהיא מנסה לאשר מדיניות שתקל עליה להרשיע קטינים.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה באחרונה ערעור שהגישה המדינה על אי הרשעתו של נער בן 16 שהודה כי ביצע עבירות תנועה. השופט יחיאל ליפשיץ הסביר את חשיבות השיקום במסגרת שירות המבחן לנוער, והותיר את אי ההרשעה על כנה.
בכתב האישום שהוגש בדצמבר 2016 לבית המשפט לנוער בחיפה, הנער הואשם כי בשני מקרים שונים רכב על קטנוע לא מבוטח וללא רישיון נהיגה, כשבאחד המקרים אף גרם לנזקים קלים ברכב אחר. המדינה עמדה על שכיחותן הגבוהה של עבירות תנועה בקרב בני נוער וביקשה שהנער יורשע בעבירות המיוחסות לו.
הנאשם הודה בביצוע העבירות האמורות. בתסקיר שירות המבחן לנוער שהוגש במסגרת ההליך עלה כי הוא בן למשפחה קשת יום המוכרת לשירותי הרווחה, וכי הוא התחרט על מעשיו, נטל עליהם את מלוא האחריות ומעוניין להשתקם ולהתגייס ליחידה קרבית. בנסיבות אלה הומלץ שלא להרשיעו.
לאור האמור, בית המשפט בחר שלא להרשיע את הנער וקבע כי הוא יפוקח על ידי שירות המבחן לנוער במשך כ-8 חודשים ורישיונו נפסל לתקופה של כ-7 חודשים, מהם 3 חודשים "על תנאי". אי ההרשעה הותנתה בכך שהנאשם לא יבצע עבירות דומות במשך כשנה ובמקביל נגזרו עליו 40 שעות של עבודות שירות.
אלא שהמדינה לא הייתה מרוצה מהקביעה האמורה ובחודש שעבר היא ערערה עליה לבית המשפט המחוזי. לטענתה, נהיגה ללא רישיון היא עבירה חמורה וההחלטה שלא להרשיע בגינה פוגעת ביכולת ההרתעה של הרשויות. לשיטתה, ההרשעה בעבירות תנועה ממילא לא תשליך לרעה על עתידו של הנאשם ובאיזון אל מול אינטרס הציבורי להרתיע בני נוער מביצוע עבירות דומות, הרי שההרתעה גוברת.
מנגד, הנאשם טען כי המדינה מנסה ליצור כלל חדש שלא תואם את ההלכות הנוגעות לענישת קטינים, ולטעמו, העובדה שההרשעה לא תשפיע על עתידו מעידה על כך שהיא מיותרת, בייחוד לנוכח העובדה שהוטלו עליו עונשים.
חשיבות גבוהה לשיקום קטינים
השופט ליפשיץ דחה כאמור את הערעור לאחר שהגיע למסקנה כי באמצעות הערעור מנסה המדינה לקבוע מדיניות להרשעה גורפת של קטינים המבצעים עבירות תנועה ללא רישיון נהיגה תקף, תוך התעלמות מעברם התעבורתי ומהמלצותיו של שירות המבחן לנוער.
השופט הסביר כי ישנה חשיבות גבוהה לאפשרות השיקום של קטינים המעורבים בהליכים פליליים ומשכך, המחוקק בחר לייחד את עניינם החל משלבי המעצר והחקירה ועד לדרכי הטיפול והענישה שנקבעים בסופם של ההליכים.
"בניגוד לחלק מתיקי הבגירים, ההליך המשמעותי אינו מתרחש באולם בית המשפט אלא דווקא במסגרות השונות של שירות המבחן לנוער" כתב השופט ליפשיץ, והצביע על נכונותו של הנאשם לשתף פעולה עם גורמי שירות המבחן והשתלבותו בארגון "אור ירוק". השופט הוסיף כי "אין כל מניעה לרתום גם את סוגיית (אי) ההרשעה למטרות ההליך הטיפולי-שיקומי וכחלק ממלאי 'הכלים' של שירות המבחן לנוער", והותיר את קביעתה של הערכאה הקודמת על כנה.
- שמו של בא כוח המערערת לא צוין בפסק הדין
- ב"כ המשיב: עו"ד תעבורה מונא אבו אל יונס חטיב ועו"ד מיכאלה חשפר
עו"ד שי גלעד
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין