כשבנק מגיע לשלב שבו הוא תובע ערב להחזיר הלוואה, עומדות לרשות הערב מספר טענות הגנה, למשל, שהבנק לא יידע אותו מהו מצבו הכלכלי של הלווה לפני שהוחתם על הערבות. ערבה שהצליחה להוכיח זאת, זכתה לאחרונה בפטור מתשלום החוב.
בנק הפועלים הגיש בקיץ שעבר תביעה נגד ערבה בטענה שעליה לכסות מחצית מהחוב שהצטבר בחשבון הלווים. מדובר בהלוואה בסכום של 41,000 שקל, שבינתיים תפח ליותר מ-62,000 שקל והתובעת ערבה למחציתו.
הבנק רודף אחריך?
עורך דין בנקאות
הבנק טען כי במשך ארבע שנים עשה את כל המאמצים האפשריים כדי לגבות מהלווים את הכספים, אך לא הצליח, ובדצמבר 2014 ניתן לו "צו מיצוי הליכים" מלשכת ההוצאה לפועל – מה שאפשר לו לפנות לערבים.
הערבה טענה מהצד השני כי הוטעתה וכי לא הבינה על מה חתמה שכן היא עולה חדשה מאוקראינה והעברית שלה גרוע. לטענתה, היא הייתה בטוחה שחתמה על הלוואה לצורך פתיחת עסק, אך בדיעבד הסתבר לה כי חתמה על הלוואה להסדר חוב קיים. לטענתה, יש הבדל גדול בין שני סוגי ההלוואות, ואם הייתה יודעת שללווים יש כבר חוב – לא הייתה חותמת.
לטענתה, הבנק הפר את חובת הגילוי כלפיה כשלא טרח להסביר לה שמדובר בהלוואה להסדר חוב ושמצבו הכלכלי של הלווה בכי רע.
הבנק הכחיש את הטענות נגדו. הוא ציין כי הנתבעת יודעת עברית טוב מאוד: היא חתומה על תצהיר בעברית וגם במהלך הדיונים בתיק העידה בעברית ללא בעיה. מעבר לזה, הנציגה שטיפלה בה בבנק דוברת רוסית.
בנוסף, מטרת ההלוואה כתובה על מסמכי ההלוואה במפורש והדבר גם נאמר לנתבעת על ידי הנציגה. עוד נטען כי הנתבעת הכירה את הלווים היטב וידעה על מצבם הכלכלי.
לא כל התמונה נחשפה
הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ לא קיבל את טענת הנתבעת כאילו לא הבינה על מה חתמה ולא ידעה מה היה סוג ההלוואה. הנתבעת חתמה על כתב התחייבות וערבות שהדבר כתוב עליו במפורש. טענת הנתבעת סותרת את המסמכים שעליהם היא חתומה – ולפי החוק – המסמכים גוברים.
הנתבעת – שבעת החתימה על הערבות הייתה בישראל יותר מ-8 שנים – גם לא הוכיחה שאינה דוברת עברית, ומכל מקום הנציגה שהחתימה אותה דיברה בשפתה.
אך דחיית טענה זו לא סתמה את הגולל, ובכל זאת הרשם הבכיר קבע שבנק הפועלים לא זכאי לגבות מהנתבעת את החוב.
בעדות נציגת הבנק שהחתימה את הנתבעת על ההלוואה היא הודתה כי לא מסרה לנתבעת מידע על מצבם הכלכלי הקשה של הלווים – שכבר אז פיגרו בהחזרי הלוואה קודמת בסכום של 110 אלף שקל.
המשמעות היא כי בניגוד לחובת הגילוי של הבנק – לא נפרשה בפני הנתבעת התמונה המלאה על אודות מצב החשבון של הלווים.
הטענה שהנתבעת ידעה על מצבו הכלכלי של הלווה משום שהייתה מקורבת אליו נדחתה על ידי הרשם הבכיר, שקבע כי היכרות עם לווים אינה מעידה על ידיעה לגבי מה שמתרחש בחשבון שלהם. סביר להניח, הוסיף, שאם הייתה יודעת באיזה מצב הם – לא הייתה מסכימה לחתום על הערבות.
לבסוף נקבע כי הבנק הטעה את הנתבעת ולכן יש לבטל את התחייבותה לפי כתב הערבות. התביעה נדחתה והבנק חויב לשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום של 6,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין שמשון רוקח ממשרד צימרינג רוקח ושות' עוסק בדיני בנקאות ומייצג בהליכי הוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין