ציוותה את כל רכושה לבתו של נהג המונית

המנוחה הייתה ערירית ונהג המונית טיפל בה. למרות התנגדות אחייניתה נקבע שחתימתה לא נעשתה תחת ניצול או השפעה לא הוגנת והצוואה תקפה

בית המשפט למשפחה בבאר שבע דחה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה שהגישה אחיינית של אישה שנפטרה והותירה צוואה לטובת בתו של נהג מונית שהכירה. המנוחה לא הייתה נשואה ולא היו לה ילדים, והנהג ובני משפחתו טיפלו בה בחודשים האחרונים לחייה. האחיינית טענה שהמנוחה לא הייתה כשירה והנהג ניצל את חולשתה ותלותה בו כדי להשפיע עליה. אלא שהשופטת הבכירה רות אטדגי-פריאנטה השתכנעה שהיא הייתה צלולה ורצתה לגמול לו על הדאגה והטיפול המסור.

המנוחה נפטרה בגיל 72. היא הותירה צוואה משנת 2016 בה ציוותה את כל רכושה לבתו של אדם ששימש נהג מונית עבורה אך במהלך שנות ההיכרות בניהם הפך למכר קרוב.

בתו של הנהג, שביקשה לקיים את הצוואה, טענה שהיחסים בין אביה לבין מנוחה חרגו הרבה מעבר ליחסי נהג מונית - לקוח. היא סיפרה כי בשנים האחרונות לחיי המנוחה הקשר ביניהם התחזק ונעשה קרוב מאוד וכל בני משפחת הנהג טיפלו בה במסירות, בעוד שבני משפחתה של המנוחה התעלמו ממנה. בשלושת החודשים האחרונים לחייה היא אף עברה לגור בביתם. לטענתה, המנוחה הייתה כשירה בזמן החתימה על הצוואה.

אחייניתה של המנוחה הגישה התנגדות לקיום הצוואה. היא טענה שהמנוחה לא הייתה כשירה לחתום על צוואה, והיא לא מבטאת את רצונה האמיתי. לדבריה, המנוחה הייתה תחת שליטתו של הנהג שניצל את מצבה והשפיע עליה באופן בלתי הוגן.

השפעה הוגנת

בהסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי לבחינת כשרות המנוחה לצוות במועד החתימה על הצוואה.  

השופטת בחנה את חוות דעתו וקבעה שלא ניתן ללמוד ממנה באופן חד משמעי שהמנוחה לא הייתה כשירה בעת החתימה על הצוואה, וגם עדים מטעם האחיינית לא מסרו שהיא לא הייתה כשירה.

השופטת ציינה שאין להתעלם מעדותו של עורך הדין שהחתים את המנוחה על הצוואה ומסרטון שהוצג בפניה בו הוא שוחח עם המנוחה יום לפני החתימה. השופטת התרשמה שהמנוחה הייתה צלולה, ידעה להביע מה רצונה, והיא אף הבהירה בסרטון שהמניע להדרת קרוביה הוא העזרה שקיבלה מהנהג ומשפחתו.

בנוגע לטענה להשפעה בלתי הוגנת ציינה שלא כל השפעה מביאה לביטול צוואה, אלא רק כאשר היא בלתי הוגנת עד כדי ניצול. במקרה זה, הנהג ומשפחתו סייעו למנוחה וטיפלו בה מתוך דאגה, ולא הוכח שהיא הייתה תלויה בהם ושהם ניצלו זאת.

לעומת זאת, השופטת התרשמה שהאחיינית ובני משפחה נוספים לא היו בקשר קרוב עם המנוחה, ולכן היא ביקשה לגמול לנהג באמצעות הורשת נכסיה לבתו.

השופטת ציינה שייתכן והייתה מצדו של הנהג השפעה,  אך לא עד כדי ניצול חולשתה של המנוחה.

לפיכך נקבע שהצוואה משקפת את רצון המנוחה וניתן צו לקיומה.

האחיינית חויבה בהוצאת בסך 10,000 שקל.

• שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין