לפסק הדין בעניין מדינת ישראל ואח' נ' פלוני
נפגע עבירת מין תבע את המדינה ואת משטרת ישראל על שהתירו לעבריין מין מורשע להיכנס לארץ, מה שאפשר לו לפגוע בתובע בהיותו קטין ובאחרים. המדינה והמשטרה ביקשו לדחות את התביעה. מה פסק ביהמ"ש?
בשנת 2001 ביצע, לכאורה, תייר מארה"ב מעשים מגונים בקטין. בשנת 2005 גורש העבריין מהארץ בהיותו שוהה בלתי חוקי. על אף תלונה שהוגשה כנגדו על ידי הקטין, היה התיק הפלילי בעניינו סגור בעת גירושו מהארץ, לאחר שהפרקליטות קבעה כי לא ביצע עבירה פלילית. התיק נסגר בטרם הגיש הקטין תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו.
בשנת 2012 הגיש אותו קטין - שכבר התבגר מאז - תביעה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב כנגד מדינת ישראל ומשטרת ישראל בטענה שאפשרו לעבריין להיכנס לארץ, לאחר שהורשע כעבריין מין בארה"ב וברח משם.
הקרבן לא מיודע
לטענת התובע, היה על הנתבעות לדעת כי מדובר בעבריין מין שנמלט מזרועות החוק בארה"ב ועל כן היה עליהן לסרב להתיר את כניסתו לארץ ולמנוע בכך את מעשיו הנלוזים בגופו של התובע, מה גם שגירושו לאחר מכן מהארץ מנע מהתובע להגיש תביעה נזיקית על הנזקים שנגרמו לו.
המדינה והמשטרה טענו כי חלה התיישנות על התביעה, ושהיה על התובע להגישה בשנת 2011. כמו כן טענו כי לתובע אין מעמד בהליכי הרחקה מנהליים ולא חלה על המדינה החובה ליידע קורבן תקיפה מינית על גירוש הפוגע מהארץ.
בתגובתו לבקשת הנתבעות לדחיית התביעה, ביקש התובע להותיר את התביעה על כנה, בין היתר מכוח חוק ההתיישנות. בנוסף טען, כי עד שלא הגיע לטיפול פסיכיאטרי, לא קישר בין מעשי העבריין ורשלנותה של המדינה לבין מצבו הנפשי.
נטל ההוכחה על התובע
השופטת דליה גנות קבעה, כי זכותו של בעל דין להביא את עניינו בפני ביהמ"ש כפופה, בין היתר, להוראות חוק ההתיישנות. כל תביעה שמוגשת בניגוד להוראות אלו - דינה להידחות על הסף. משום כך, יש לראות את התובע כמי שהחמיץ את מימוש זכותו לתבוע בגין נזקיו.
לדברי השופטת, טענות התובע אינן רלוונטיות ואינן נוגעות לטענת ההתיישנות שהעלו הנתבעות. נטל ההוכחה לטענה כי יש להאריך את תקופת ההתיישנות מוטל על כתפי הטוען, אך התובע לא עמד בכך ולכן דחתה טענותיו בקשר לכך.
עוד הוסיפה השופטת, כי טענת התובע לגילוי המאוחר של הקשר בין רשלנותה של המדינה לבין מצבו הנפשי נאמרה על דרך הסתם וללא כל פירוט. התובע לא צירף תצהיר, לא פירט מתי נערך לו אבחון פסיכיאטרי ולא מצא לנכון לצרף מסמך כלשהו שיתמוך בטענתו לפיה יש להאריך את תקופת ההתיישנות בשל מועד הגילוי המאוחר.
משדחתה השופטת את טענות התובע החליטה לדחות את התביעה ללא צו להוצאות.
עו"ד אילנית מנדלסון העוסקת, בין היתר, בתחום הפלילי אומרת כי בעקבות ריבוי מקרים בהם אנשים נזכרו במהלך חייהם הבוגרים בעבירות מין אשר בוצעו בהם בהיותם קטינים ע''י בני משפחה או במסגרת יחסי אמון או מרות, ומאחר שהוכח כי מקרים כאלו מודחקים לעתים במשך שנים רבות ופורצים בעקבות טריגרים שונים, הרי שהחוק תוקן והחל משנת 2007, לגבי נפגע כזה, מרוץ ההתיישנות מתחיל בגיל 28 וניתן להגיש תביעה עד גיל 35.
"לשמחה על תיקון זה, מתלווה עצב על קטינים נפגעי עבירות מין שלא ע''י בן משפחה או בעל מרות ואשר אחרו את המועד, כמו במקרה המתואר", מוסיפה עו"ד מנדלסון, "ויש להחיל את תיקון החוק גם על מקרים אלו".
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל ואח' נ' פלוני
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.