חמישה אחים חתמו עם אלמנת האב על הסכם גישור בו קיבלו מעל 2 מיליון שקל מהחשבון המשותף. בתביעה הם טענו שהבטיחה להעביר להם כ-185,000 שקל שמשכה לפני החתימה
לפני כחמש שנים נפטר אדם והותיר חמישה ילדים מנישואים ראשונים ואלמנה מנישואים שניים. בין הצדדים התעוררה מחלוקת באשר לקיום צוואת האב ובסופו של דבר נחתם הסכם גישור בו חולקו הכספים שנותרו בחשבונות. בבית המשפט למשפחה בפתח תקווה נדחתה לאחרונה תביעה שהגישו הילדים בה דרשו מהאלמנה 185,000 שקל נוספים.
לאחר פטירת האב ב-2016 הגישו ילדיו בקשה לקיום צוואה משנת 2000 ואלמנתו הגישה התנגדות. ב-2017 פנו הצדדים להליך גישור שהסתיים בהסכם פשרה. בהסכם נקבע שהצוואה תקוים ומתוך חשבון הבנק המשותף לאב ולאלמנה, שכלל סכום של כ-3.7 מיליון שקל, תקבל האלמנה 1.6 מיליון שקל והיתר יועבר ליורשים. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין.
לאחר שקיבלו את הכסף טענו האחים כי מגיע להם סכום נוסף מכספי החשבון. הם סיפרו כי בהליכים המשפטיים הקודמים סירבה הנתבעת להציג את דפי החשבונות שהותיר המנוח. בנוסף היא הצהירה כי משכה לאחר פטירתו 100,000 שקל אותם תחזיר לחשבון וכי בחשבון נוסף לא היה כמעט כסף.
לאחר שנחתם ההסכם הם גילו שבנוסף לסכום שמשכה מהחשבון הראשון היא הוציאה 84,855 שקל מהחשבון השני.
לטענתם, על האלמנה להשיב להם כספים אלה שכן הסכם הפשרה נחתם וגובש על יסוד הצהרותיה באשר לסכומים שקיימים בחשבונות.
בכתב ההגנה טענה האלמנה כי מדובר בניסיון לשינוי הסכם הפשרה תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. לדבריה, בגישור היא ציינה את הסכומים שהיו בחשבונות הבנק המשותפים והיא השתמשה בכספים שמשכה לצרכי המנוח טרם פטירתו וכן להוצאות הלוויה והמצבה.
סופיות הדיון
השופטת אילת גולן-תבורי קבעה שטענת התובעים כי הנתבעת הבטיחה להם סכומים נוספים לא הוכחה, לא מופיעה בהסכם הפשרה, ולא מופיעה בכתובים.
בנוסף, בן הנתבעת שנכח בגישור אישר כי אימו ציינה שהוציאה כספים עבור המנוח אך בשום אופן לא אמרה שתחזיר זאת. דברים דומים נמסרו בעדותו של עורך דינה.
זאת ועוד, התביעה הוגשה כ-8 חודשים לאחר שהסכם הפשרה אושר וקיבל תוקף של פסק דין, וגם לכך יש משקל.
השופטת ציינה כי לא ניתן הסבר מספק מצד התובעים מדוע לא נכתבה ההתחייבות הנטענת של האלמנה להשיב את הכספים בהסכם הפשרה בסוף הגישור, אף לא כאשר נוסף לו נספח.
״לא ניתן להוסיף דרישות כספיות לאחר שהסכם הפשרה שאושר והתוספת לו סיימו את כלל המחלוקות בין הצדדים בעניין העיזבון״, הבהירה השופטת.
היא סיכמה כי הסכם הפשרה ואישורו כפסק דין מהווים מעשה בי דין ובהתאם לכלל סופיות הדיון יש לדחות את התביעה.
התובעים חויבו בהוצאות בסך 20,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 20223-10-17
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין