הסכסוך הסבוך בין חברת הבנייה לבעלי הדירות הוכרע בחלוף שנתיים בפסק דין שהעניק להם כל מה שביקשו מבלי לנמק, וזאת בשל היעדרות עורך הדין של חברת הבנייה מאחד הדיונים. העליון קבע אתמול (ב') כי לא הגיע לחברה העונש שקיבלה. התיק הוחזר לדיון מחודש במחוזי.
חברת בנייה שבשנת 1998 אכלסה בניין שהקימה בחדרה, לא הצליחה במשך שנים רבות לרשום אותו כבית משותף, ומצאה עצמה נתבעת בבית המשפט המחוזי בטענה שהפרה את הסכמי המכר ונהגה בחוסר תום לב מובהק. הבעיה העיקרית היא שכל עוד הבית לא רשום כמשותף, בעלי הדירות לא יכולים לרשום את זכויותיהם בטאבו.
נתקלתם בבעיות ברישום הזכויות?
עורך דין דיני מקרקעין
התביעה, שהוגשה בינואר 2012, כללה מספר סעדים, בהם מינוי כונס נכסים לביצוע הרישום ופיצוי של 400,000 שקל על עגמת נפש.
בכתב ההגנה טענה חברת הבנייה כי פעלה ועודנה פועלת ללא לאות לרישום הבית כבית משותף, וכי מעולם לא הפרה את ההסכם עם הדיירים, ולכן אינם זכאים לפיצוי.
בפברואר 2014 הוסכם שהמערערת תפעל לרישום הבית המשותף תוך זמן סביר ונקבעו דיוני "תזכורת" על מנת לדווח על המתרחש. אחד מהם היה אמור להתקיים ביולי 2014, אך עורך הדין של המערערת לא הגיע אליו, כיוון שהייתה התקדמות בהליכי הרישום והוא סבר שאין צורך בנוכחותו.
אלא שהייתה זו טעות: ההיעדרות הובילה לכך שבית המשפט פסק לבעלי הדירות את כל הסעדים שביקשו, מבלי לנמק את פסק הדין – "פסק דין במעמד צד אחד" בעגה המשפטית.
הסבריו של עורך הדין לא הועילו, וסגן הנשיא יצחק כהן סירב לבטל את פסק הדין. בערעור שהוגש לעליון בקיץ 2014 טענה חברת הבנייה שפסק הדין שגוי כיוון שניתן כעונש ומבלי להכריע במחלוקות האמיתיות. מנגד, בעלי הדירות תמכו בפסק הדין.
נותרו שאלות פתוחות
השופט צבי זילברטל פסק לטובת המערערת. נקבע כי בית המשפט המחוזי לא היה רשאי לתת פסק דין שאינו מנמק מדוע התקבלה עמדת המשיבים בשלב מאוחר של ההליך, אחרי שהעדויות והראיות נפרשו בפניו.
השופט קבע כי החוק מסמיך את בית המשפט לפסוק לטובת תובע אם הנתבע לא מגיע לדיון, אולם לא ראוי לעשות כן בשלב כה מאוחר של ההליך.
בשלב כזה, פסק השופט, בית המשפט לא יכול לתת פסק דין רק משום שבא כוח המערערת לא התייצב לדיון "תזכורת", ולהשאיר כל כך הרבה שאלות פתוחות: האם המערערת בכלל הפרה את ההסכם? האם התאמצה מספיק בפעולותיה לרישום הזכויות? האם גם למשיבים יש יד בעיכוב הרישום? כיצד חושב סכום הפיצוי? כל השאלות הללו לא נענו.
גם אם היעדר ההתייצבות לא היה מוצדק, וגם אם בית המשפט היה רשאי להטיל בשל כך סנקציה, פסק דין במעמד צד אחד אינו הסנקציה המתאימה, קבע השופט. בשלב הזה היה על בית המשפט להתייחס לממצאים, לדון בהם, להכריע בשאלות ולנמק את הכרעתו.
"מחדלה של המערערת, שלא התייצבה ל'תזכורת', אכן גרם תקלה ולא היה אמור להתרחש, אך התגובה לכך לא היתה יכולה לבוא בדמות פסק דין שכמוהו כפסק דין הניתן בהיעדר כתב הגנה", סיכם השופט, ובהסכמת חבריו – השופטים אסתר חיות ואורי שהם – הורה לבטל את פסק הדין ולהחזיר את הדיון לפסק דין מנומק במחוזי.
פסק הדין נחתם בפניית השופט זילברטל לצדדים להגיע להבנות ולחסוך התדיינות נוספת. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד חובב ביטון
- ב"כ המשיבים: עו"ד אוהד סובול, עו"ד יניב דרי, עו"ד דבורה מאירסון
* עורכת דין הדר פינק טבת עוסקת בתחום המקרקעין, לרבות תמ"א 38, פינוי בינוי ועסקאות מכר
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין