אדם שחיפש שותף שישקיע כספים בפטנט שלו, הסתיר מהמשקיע החדש את העובדה כי פשט רגל. המשקיע, שהאמין כי נפל קורבן להונאה, הוכיח ששותפו הפר את החוזה, ולאחרונה הצליח לקבל את כספו חזרה.
הנתבע, שהמציא פטנט בתחום גגוני הרכב, חתם לפני חמש שנים על הסכם לייצור המוצר ושיווקו עם התובע – שהסכים להשקיע בעסק 90,000 שקל.
נקלעתם לחובות כספיים?
פנו ל-עורך דין פשיטות רגל
בתביעה שהגיש המשקיע שנה לאחר מכן, הוא טען כי הספיק להשקיע 31,500 שקל במזומן, שנועדו לשמש את הנתבע – הוגה הפטנט – למטרות העסק ולשלם שכר לרואה חשבון של השותפות, אולם לאחר שהבין ששותפו לא עושה דבר למען השותפות הוא ביקש את כספו חזרה. לאחר שהנתבע סירב, החליט לתבוע אותו.
התביעה התנהלה בבית הדין לעבודה בתל אביב מאחר שהנתבע טען כי היה עובד שכיר ולא שותף בעסק. שם טען התובע כי הנתבע הוציא ממנו כספים במרמה, תוך הסתרת העובדה שפשט רגל. לדבריו, הנתבע הציג לו מצג שווא, לפיו יפעל לרישום הפטנט, כשבפועל לא הגיש כל בקשה לרישומו בארץ או בחו"ל. מכיוון שלטענתו, הנתבע לא השקיע מזמנו לקידום העסק והשתמש בכספו לצרכיו האישיים, הוא הפר את ההסכם ביניהם.
לעומתו, טען הנתבע כי התובע ידע היטב שרישום הפטנט הוא הליך שלוקח זמן, וכנראה החליט לסחוט ממנו כספים לאחר שניסיונותיו למכור את הפטנט לגורמים חיצוניים נכשל. בכל מקרה, הוא טען כי מאחר שהיה עובד שכיר הוא לא חייב לתובע דבר, ולראייה הציג הנתבע תלוש שכר שקיבל מהתובע. ואולם, התובע הכחיש שהתקיימו בינו לבין הנתבע יחסי עבודה, והסביר כי התלוש הוצא ממנו במרמה, ואינו משקף את ההתנהלות לאורך תקופת הפעילות המשותפת.
עובד או שותף?
השופטת רוית צדיק הסבירה כי על מנת לבחון את מעמדו של הנתבע, יש לבדוק מה היה המטרה העיקרית של ההתקשרות בין הצדדים וכיצד הם התנהלו בפועל, בהתחשב באמור בחוזה שנחתם ביניהם.
לאחר שעיינה באותו חוזה, השופטת הגיעה למסקנה כי מטרתו הייתה להקים שותפות שתנוהל על-ידי הצדדים – התובע והנתבע – ביחד, בשותפות, תוך חלוקת רווחים שוויונית. בהתאם, השופטת קבעה כי אותו תלוש בודד שהציג הנתבע אינו יכול להעיד על יחסי עובד-מעסיק.
בנוסף, השופטת קיבלה את טענת התובע, לפיה הנתבע הסתיר ממנו בחוסר תום לב את פשיטת הרגל לפני החתימה על הסכם, כך שמלכתחילה ההתקשרות החוזית ביניהם הייתה פגומה. מעבר לכך, הנתבע המשיך להפר את החוזה כאשר לא הוכיח כי ביצע כל פעולה לרישום הפטנט, תוך סיכון כספי ההשקעה.
"התעלמות הנתבע מהוראות ההסכם כמפורט לעיל, מקנה לתובע זכות לביטול ההסכם לאור הפרתו על ידי הנתבע ובהתאם זכאי הוא להחזר הכספים", כתבה השופטת בפסק הדין וקיבלה את התביעה.
לפיכך, השופטת הורתה לנתבע להחזיר לתובע 31,500 שקל, בתוספת 6,000 שקל שכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד אמנון שילה
* עורך דין ניר נעים עוסק בפשיטות רגל ודיני חוזים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין