חבורת נערות תקפו באכזריות צעירה ללא סיבה. מה העונש?

ארבע בנות 14-15 הכו צעירה ובעטו בה ליד קניון בפתח תקווה. היא נותרה עם נכות פיזית ופגיעה נפשית. בית המשפט הטיל עליהן מאסרים על תנאי, שעות לתועלת הציבור ופיצוי למתלוננת

סגנית נשיאת בית המשפט לנוער בפתח תקווה, השופטת שרון עצמון-הלוי, גזרה לאחרונה את דינן של ארבע נערות שהורשעו על פי הודאתן בגרימת חבלה חמורה לצעירה. הנערות תקפו את הצעירה לאחר שסירבה לאפשר להם להשתמש בטלפון הנייד שלה. בשל חומרת המעשים והשיקום החלקי השופטת הותירה את ההרשעה על כנה. מנגד, היא התחשבה בגילן וברקע המשפחתי המורכב ונמנעה מלגזור עליהן עבודות שירות.

לפי כתב האישום בינואר 2018 לאחר סיום עבודתה יצאה הצעירה מהקניון וביקשה ללכת לרחוב סמוך בו המתינה לה אמה ברכבה על מנת להסיעה הביתה. ליד פתח היציאה מהקניון עמדה חבורת בני נוער, ביניהן הנאשמות. אחת מהן פנתה אליה וביקשה להתקשר מהטלפון הנייד שלה. הצעירה השיבה לה שאין לה שיחות יוצאות וניסתה להתרחק מהחבורה, אך ללא הועיל. שתיים מהנאשמות דחפו אותה, הפילו אותה לקרקע, בעטו בה והכו אותה באגרופים. נאשמת נוספת התקרבה אליה והכתה אותה באגרוף.

נהג מונית שעבר במקום, עצר את רכבו וירד ממנו על מנת לסייע למתלוננת, ששכבה על הארץ, וניסה להרחיק ממנה את יתר הנאשמות. הוא הצליח להרחיק את אחת הנאשמות, אך היתר המשיכו להכות את הצעירה. הצעירה נשכה את אחת הנאשמות ברגלה וזו בתגובה לקחה את המטריה של הצעירה והכתה אותה באמצעותה.

נאשמת נוספת שעמדה בסמוך וצפתה במתרחש, הצטרפה לאירוע בשלב זה, ובעטה בגבה של הצעירה. כששמעו הנאשמות ויתר בני החבורה כי הוזמנה משטרה למקום, החלו לברוח, מותירות את הצעירה מוטלת שכובה על המדרכה, פניה לכיוון הרצפה, ללא תנועה. בשלב זה, ניגשה אליה אחת הנאשמות, בעטה בה ועזבה את המקום עם יתר החבורה.

הנאשמות הודו בעובדות. 

בתסקיר נפגעת עבירה צוין כי כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות בכתף ובשיניה, וכי מצבה הנפשי התדרדר מאוד עד כדי מחשבות אובדניות, הסתגרות ופגיעה עצמית. 

במסגרת הטיעונים לעונש המאשימה הדגישה את חומרת האירוע וציינה כי האלימות הופנתה כלפי הצעירה ללא כל התגרות מצידה. 

ההגנה הפנתה לגילן הצעיר של הנאשמות ולרקע המשפחתי המורכב ביחס לכל אחת מהן. בתוך כך התבקש בית המשפט להימנע מהרשעה כדי לא לפגוע בגיוסן ועתידן של הבנות.

מסר ברור

השופטת שרון עצמון-הלוי ציינה שמדובר באירוע קשה במיוחד. "אין ספק כי התנהגותן של הנאשמות במקרה שלפניי ראויה לכל גינוי. חומרת המעשים מצדיקה מתן משקל רב לשיקולי גמול והרתעה. היא הוסיפה כי כשמדובר בעבירת אלימות כה חמורה, יש להעביר מסר ברור המגולם גם בהרשעה פלילית.

עוד ציינה השופטת כי כל הנאשמות ביצעו את המעשים בגיל צעיר מאוד, והן גדלו במציאות חיים לא פשוטה. כל אחת מהן התמודדה - ועודנה מתמודדת - עם קשיים משפחתיים שונים. השופטת כתבה כי על אף שתהליכי השיקום של הנאשמות ידעו עליות ומורדות הרי שקצינות המבחן אשר טיפלו בהן התרשמו כי כולן הבינו את הפסול שבמעשיהן. כל הארבע לקחו אחריות על המעשה שעשו ועל הפגיעה שנגרמה לנפגעת העבירה. עם זאת, מעיון בתסקירים השונים לא מצאה השופטת כי הנאשמות עברו תהליך שיקומי עמוק ומשמעותי כפי שהיה מצופה שיעשו.    

בשקלול הנתונים החליטה השופטת שלא להטיל על הנאשמות מאסר בעבודות שירות. עם זאת, היא הטילה עליהן עונשי מאסר על תנאי, 150-250 שעות לתועלת הציבור ופיצוי משמעותי למתלוננת בסכומים שבין 6,000-7,000 שקל לכל אחת מהן.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בגזר הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין