האם סירבה למזונות מופחתים תוך שהדגישה כי ההלכה החדשה לא חלה על פעוטות. ביהמ"ש הסכים עמה אך הבהיר כי לצד זאת עדיין יש מקום להתחשבות שהרי כשהילדים שוהים אצל האב – הוא זה שמממן אותם.
שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקווה נאוה גדיש קבעה לאחרונה כי אף שההלכה החדשה חלה על רק על ילדים מתחת לגיל 6 יש מקום להתחשב בכך שחלוקת זמני השהות בין ההורים שווה גם בגילאים צעירים יותר. משכך היא חייבה את האב לשלם לכל אחד מהילדים סכום נמוך יחסית של 1,200 שקל לחודש – שיפחת בחצי כשיגיעו לגיל 6. למזונות אלה יתווסף גם מימון של 40% משכר הדירה של האם (עד מקסימום של 500 שקל) והשתתפות בהוצאות חריגות.
הורים לתינוקת כבת 3 וילד כבן 5 מנהלים מזה 3 שנים הליכי רכוש, מזונות ומשמורת, ולאחרונה בית המשפט הגיע לפסק דין בשני העניינים האחרונים.
סוגיית המשמורת נפתרה יחסית מהר כיוון שההורים הסכימו ההורים לאחריות משותפת על הילדים ללא צורך בקביעת הורה משמורן. בהתאם לכך בית המשפט אישר חלוקת זמני שהות כמעט שווה בין ההורים, אם כי בקשת האב לקבל לילה נוסף אחת לשבועיים נדחתה בינתיים.
בשאלת המזונות הסכסוך היה סבוך יותר כיוון שהאם תבעה האם 12,000 שקל לשני הילדים וסירבה להפחית את סכום התביעה גם כשזמני השהות של הילדים הפכו שווים.
האב טען מהצד השני כי את המזונות ששילם עד היום – 2,800 שקל לחודש – הצליחה האם לחסוך, מה שמעיד שהיא לא זקוקה לסכום הזה.
הפחתה קלה
אך השופטת גדיש לא הסכימה עמו, וקבעה כי מטרת החסכון לממן את רכישת חלקו של האב בדירה המשותפת, כך שמדובר בכספים שמיועדים לקורת גג לילדים.
מהצד השני, השופטת קבעה כי האם לא גיבתה את דרישת המזונות שלה באסמכתאות, ולכן הנחת היסוד תהיה בהתאם למה שנקבע בפסיקה – כי צרכים כלליים (ולא רק הכרחיים) מינימאליים של ילד כמו מזון, ביגוד, היגיינה, צעצועים וכו', עומדים על 2,250 שקל.
כמו כן השופטת ציינה כי האם צודקת בטענתה שההלכה החדשה לא חלה על ילדים מתחת לגיל 6 כך שהאב – בהיותו יהודי – חייב לשלם את מלוא המזונות של הילדים. עם זאת, השופטת הבהירה כי עדיין יש מקום להתחשב בכך שזמני השהות אצל ההורים שווים והאב נושא בצרכי הילדים כשהם אצלו.
משכך השופטת החליטה להפחית 200 שקל מהמזונות הזמניים של כל ילד, כך שהאב ישלם 2,400 שקל בחודש לשני הילדים, ולאחר לאחר שיגיעו לגיל 6 הסכום יפחת בחצי.
בנוסף חויב האב לשלם 40% מעלות שכר הדירה או המשכנתא של האם – עד לגג של 1,000 שקל. הוצאות חריגות של חינוך ורפואה יחולקו בין ההורים שווה בשווה.
בהתאם לפסיקה זו ומאחר שהשופטת למעשה הפחיתה את המזונות הזמניים ב-400 שקל – היא הורתה לאם להחזיר לאב את הסכום העודף ששילם ב-34 החודשים האחרונים. החזר זה יתבצע באמצעות הפחתת המזונות ב-1,000 שקל בתקופה זו. כמו כן, השופטת חייבה את האב לשלם לאם דמי טיפול עבור שנת חייה הראשונה של התינוקת (סכום דמי הטיפול לא צוין בפסק הדין).
לא נפסקו הוצאות משפט.
עו"ד דורית אלעד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין