בית המשפט הסכים להקל עם חייב שסובל ממצב בריאותי וכלכלי קשה מאד. השופט קיבל את עמדתו והזכיר שיש להתחשב גם בהיבט של "קיום בכבוד".
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את בקשתו של חייב להכריז עליו כפושט רגל, ואף הפחית משמעותית את הסכום שעליו לשלם לקופת הכינוס. לאחר ששמע את הצדדים, השופט דאוד מאזן החליט להקל עם החייב, לאחר ששוכנע כי מצבו הקשה וכבודו מחייבים זאת.
לפני כשנתיים ניתן צו לכינוס נכסיו, לאחר שהצהיר על חובות של יותר מ-4 מיליון שקלים ל-30 נושים שונים, ו-11 תביעות חוב. בית המשפט הטיל עליו צו תשלומים חודשי בסך 1,500 שקל, שמאוחר יותר הוגדל ל-2,000 שקל בחודש.
החייב, שיוצג על ידי עוה"ד יניב הרינג טען כי הוא במצב בריאותי קשה מאד, קטוע רגל, סובל מנכות ומתנהל בעזרת כסא גלגלים. נעזר במטפלת, ומתפרנס מקצבאות שונות. לפני כארבעה חודשים אשתו פוטרה וכעת מתקיימת מקצבאות המוסד לביטוח לאומי.
בנוגע לחובות, הוא הפנה לכך שמדובר בחובות משנות ה-90 ואין צבירות חובות חדשים, כאשר אף אחד מהנושים, כולל הבנק, לא התייצבו לדיון.
הכונס הרשמי, שיוצג על ידי עוה"ד יבגניה מוסקבין, לא התנגד לבקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל. כך גם המנהלת המיוחדת לנכסי החייב, עוה"ד אביטל רושינוביץ, אולם היא הגישה דוח שבו המליצה על תכנית פירעון, בה החייב יוסיף לקופת הכינוס סכום של 74,500 שקל אותם ימשיך לשלם בתשלומים חודשיים.
סכום זה הורכב ממספר מרכיבים: 2,000 שקל כפול 13 חודשים (26,000 שקל), וכן 10,500 שקל בגין חוב פיגורים ו-38,000 שקל בגין גילום זכויותיו של החייב בעיזבון של אביו.
החייב הסכים לגלם את זכויות החייב בעיזבון אך טען נגד המשך חיובו החודשי. ואכן, השופט קיבל את עמדתו כפי שנראה בהמשך.
אין כושר פירעון
השופט מאזן פתח בדברים כלליים והזכיר כי המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל הוא מבחן "תום הלב" – האם החייב נהג בתום לב לפני הליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. מי שלא נהג בתום לב אינו יכול ליהנות מהגנות ההליך.
לגופו של עניין, השופט הכריז על החייב כפושט רגל, לנוכח נימוקי הבקשה ועמדותיהם של ציין הכונ"ר והמנהל המיוחד, וכן לנוכח היעדר התנגדות מטעם נושי החייב.
כמו כן, יש להדגיש כי השופט החליט לאשר את תכנית הפירעון שהציעה המנהלת המיוחדת, אולם הכניס בה שינויים לטובת החייב. "אין מחלוקת שאת גילום הזכויות ואת חוב הפיגורים על החייב להשלים לצורך מתן צו הפטר, אך בנסיבות הכוללות של התיק, לא ראיתי לנכון להמשיך ולחייבו בצו תשלומים חודשי למשך 13 חודשים".
בהקשר זה השופט התייחס לכך שמדובר באדם הסובל מנכות קשה ויש להתחשב גם בהיבט של "קיום בכבוד", מה גם שלחייב אין כל "כושר פירעון" או כושר השתכרות.
לכן בסיכומו של דבר נקבע כי לצורך מתן הפטר, במקום 74,500 שקל, החייב ישלם לקופת הכינוס 48,500 בלבד.
בסיומו של פסק הדין השופט פירט את התנאים שבהם על החייב לעמוד על מנת להמשיך באותה מתכונת פירעון, ובהם אי צבירת פיגורים ואי הסתרת מידע מהכונס הרשמי ומבית המשפט.
לקריאת פסק הדין (פש"ר 35490-12-15)
- ב"כ החייב: עו"ד יניב הרינג
- ב"כ הכונ"ר: עו"ד יבגניה מוסקבין
- המנהלת המיוחד: עו"ד אביטל רושינוביץ
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין