העובד נותר בחיים אבל שבר את הגב ואת היד, ונשאר עם אחוזי נכות. את הפיצוי ישלמו המעסיק שלו והחברה שהזמינה את ביצוע העבודות.
בית משפט השלום בתל אביב חייב באחרונה בעל עסק לאיטום גגות וחברה שהזמינה את שירותיו לפצות עובד שנפל מגובה של 6 מטרים ושבר יד וחוליות בגב. השופט מנחם (מריו) קליין מצא כי המעסיק כשל בכך שלא יצר סביבת עבודה בטוחה אך גם מזמינת העבודה – שלא הזהירה את העובד מפני מצבו הרעוע של הגג – תחלוק עמו את האחריות. בסופו של דבר התובע זכה בפיצויים של כ-283 אלף שקל.
התובע (29) הועסק כפועל בעסק לאיטום גגות. התאונה אירעה ב-2012, כשהוא נשלח לאטום גג אסבסט ישן במבנה השייך לחברת "שיש ניר צבי". לדבריו, במהלך העבודה הוא נפל מגובה של שישה מטרים לאחר שדרך על לוח פלסטיק שכיסה פתח בגג. כתוצאה מכך, הוא סבל משברים בגב ובכף היד והוכר כנפגע עבודה עם 9.75% נכות קבועה בביטוח לאומי.
כשנה וחצי לאחר מכן, הפועל תבע את המעסיק ואת "שיש ניר צבי" בגין הנזקים שנגרמו לו. לטענתו, המעסיק התרשל בכך שלא הזהיר אותו מפני הסכנות הטמונות בעבודה עם גג אסבסט ולא סיפק לו אמצעי מיגון.
באשר ל"שיש ניר צבי", נטען כי היא אחראית משום שלא סימנה את הפתחים בגג, והניחה עליהם לוחות פלסטיק בצבע זהה לזה של הגג עצמו.
אלא שהנתבעים ניסו להתחמק מאחריותם לפצות את התובע. "שיש ניר צבי" טענה כי יש להטיל את מלוא האחריות על המעסיק, שראה את הגג וידע על מצבו, אבל המעסיק כפר באחריותו וטען כי הוא בסך הכל "משקיע" בחברה ומי שאחראי על העבודה בפועל הוא שותפו.
טענות אלה אף הופנו נגד שותפו באמצעות הודעת צד שלישי בה ביקש לחייב אותו להשיב לו כל סכום שיחוייב לשלם לתובע.
בנוסף, הוא טען כי לתובע אשם תורם בגרימת התאונה שכן הוא צריך היה לסרב לעבוד בגג ללא מיגון מתאים.
תרומה מכרעת
בפסק דינו, השופט קליין הסביר כי מעסיק מחויב להגן על עובדיו מפני תאונות ו"להביא בחשבון שהעובד עשוי להתרשל ולשגות". על כן, נקבע כי המעסיק התרשל בכך שלא יצר סביבת עבודה בטוחה עבור התובע. בתוך כך, הטענה של המעסיק כי הוא "בסה"כ משקיע" נדחתה שכן לטעם השופט, אין משמעות לחלוקת האחריות בינו לבין השותף בניהול העסק.
עם זאת, מאחר שהשותף לא הגיב להודעת הצד השלישי של שותפו – היא התקבלה.
כמו כן, השופט סבר כי גם המזמינה צריכה לשאת באחריות משום שלא הזהירה את המעסיק מפני מצבו הרעוע של הגג ותרמה "תרומה מכרעת להתממשותו של הסיכון". בהמשך, נדחתה הטענה שיש להטיל על התובע "אשם תורם". "לא הוכח כי התובע פעל על דעת עצמו או לקח על עצמו סיכונים שלא על דעת מעסיקו" קבע השופט.
בסיכומו של דבר, הנתבעים חויבו לשלם לתובע 229,376 שקלים (כל אחד מחצית מהסכום) כפיצוי על כאב וסבל, אבדן שכר, החזר הוצאות רפואיות ועזרת הזולת. לכך יתווספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מסכום הפיצוי.
מאחר שהודעת הצד השלישי התקבלה נקבע כי הוא יחזיר לנתבע (שותפו) את כל הסכומים שישלם לתובע, ויכסה את הוצאות המשפט שלו.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יצחק אברהם
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין