העובד, שהוצב מטעם קבלן בניין, נפגע מפין ברזל שהשתחרר. מביטוח לאומי הוא קיבל תגמולים של כ-460 אלף ש', וכעת זכה בפיצויים נוספים מהקבלן ויצרנית הבטון, שלא הדריכו אותו ולא סיפקו לו משקפי מגן.
סגן נשיא בית משפט השלום בקריות השופט ערן נווה קבע לאחרונה כי יצרנית הבטון "איטונג" וקבלנית עבודות הבניין "אגאבריה אניס" אחראיות לפציעה קשה של פועל, שפין ברזל גדול חדר לעינו השמאלית בעוצמה. בפסק הדין נקבע כי השתיים התרשלו כשלא סיפקו לפועל משקפי מגן ולא הדריכו אותו כיצד לעבוד בבטחה. אחריותה של איטונג הועמדה על 70% ואילו של הקבלן על 30%. השתיים ישלמו לפועל פיצויים של כ-265 אלף שקל שיתווספו לתגמולים של כ-460 אלף שקל שקיבל מהביטוח הלאומי כנפגע עבודה.
הפועל החל לעבוד אצל הקבלן באוגוסט 2014. בשבוע הראשון לעבודה הוא הוצב במפעל איטונג והתאונה אירעה ביום עבודתו הראשון.
לפי גרסתו בתביעה שהגיש ב-2015 נגד אגאבריה ואיטונג, הוא טען כי הוצב לסייע בקיבוע תבניות בטון באמצעות נעיצת פיני ברזל באורך כ-10 ס"מ. כשאחד הפינים נכנס בצורה עקומה הוא ניסה לשחרר אותו בעזרת הפטיש אך הפין השתחרר ועף לעבר עינו השמאלית. ביטוח לאומי, שהכיר באירוע כתאונת עבודה, קבע לו נכות של 30% בעקבות אובדן העין.
שתי הנתבעות טענו כי התובע הוא האחראי המרכזי משום שסיכן את עצמו במודע. את יתר האחריות הן הטילו אחת על השנייה: אגאבריה טענה בין השאר כי איטונג התרשלה כיוון שלא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה, ועובדה שלאחר התאונה היא החליפה אותה וכיום העבודה מתבצעת בהברגה ולא בנעיצת פטיש.
איטונג טענה לעומת זאת כי חברת הקבלן הייתה אמורה להדריך את התובע ולהכשיר אותו לביצוע העבודה. עוד היא טענה כי במחסן עמדו לרשות התובע אמצעי מיגון אך מנהל העבודה של אגאבריה, שנכח במפעל, לא וידא שהוא משתמש בהם.
שיטה מסוכנת
סגן הנשיא נווה דחה את טענת האשם התורם שהטיחו הנתבעות בתובע, תוך שהזכיר להן כי מדובר בפועל מתחיל וחסר ניסיון שעבד בהתאם להנחיות שניתנו לו.
השופט סבר כי האחריות כולה מוטלת על שכם הנתבעות: ראשית, משום שלא שוכנע כי סופקו לתובע אמצעי מיגון, וגם אם משקפי המגן "חיכו" לו במחסן זה לא הסיר את האחריות מהנתבעות לוודא שהוא מרכיב אותם בזמן העבודה.
שנית, השופט קבע כי הנתבעות לא דאגו לכך שהעובד יעבור הדרכה מסודרת. בהקשר זה השופט ציין כי כעקרון אחריות ההדרכה מוטלת על המעסיק הישיר של התובע אבל במקרה הזה גם איטונג צריכה לשאת בה משום שהיא בעלת המפעל שקבעה את שיטת העבודה המסוכנת.
עניין נוסף שנזקף לחובת איטונג הוא העובדה שלא ערכה לעובדיה של אגאבריה ביטוח חבות מעבידים בניגוד להתחייבותה כלפיה. בהתחשב בכך ולנוכח הביקורת שנמתחה על שיטת העבודה, סבר השופט כי חלקה של איטונג גבוה משמעותית מזה של המעסיקה ועומד על 70%.
לאחר שהשופט בחן את הנזקים שנגרמו לתובע הוא קבע שסכום הפיצוי הכולל שמגיע לו בעקבות התאונה עומד על 694,026 שקלים. מאחר שהתובע קיבל תגמולי ביטוח לאומי בסכום של כ-463 אלף שקל והמעסיקה אף שילמה לו 15,000 שקל על הפסדי שכר, נותר לנתבעות לשלם, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהן, 215,120 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד של כ-50 אלף שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ורד פרי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין