יורשי קבלן נגד רוכשי דירה: "לא רשאים להירשם כבעלים"

הקבלן מכר ב-1987 את הדירה, אך יורשיו טענו כי "לא בטוח" שהקונה המקורי שילם ולכן הוא לא רשאי היה להעבירה לבתו, שמכרה אותה לתובעים. מה קבע ביהמ"ש?

עסקת שרשרת סבוכה ביחס לדירה בירושלים, שנמשכה על פני עשורים, הגיעה לאחרונה לסיומה בבית המשפט המחוזי בעיר: השופט אוהד גורדון קיבל את תביעת הרוכשים האחרונים להצהיר עליהם כבעלי הנכס, מששוכנע כי הקונה הראשון רכש אותו בכסף מלא מהקבלן המנוח - זאת בניגוד לגרסת יורשיו, שהעלתה ספק ביחס לתשלום התמורה.

הנתבעים הם יורשי הקבלן שבנה את הבניין מושא ההליך, ברחוב גרוסברג שבבירה. ב-1987 מכר המנוח את הדירה בה מתגוררים כיום התובעים לפלוני ("הקונה הראשון"). בשלב מסוים העניק הקונה הראשון את הנכס במתנה לבתו, אשר מצדה חתמה לפני שבע שנים על הסכם למכירתו לתובעים.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט ביוני האחרון עתרו הדיירים הנוכחיים להכריז עליהם כבעלי הדירה, תוך מינוי בא-כוחם ככונס נכסים לצורך רישומה על-שמם בטאבו. אלא שיורשי הקבלן לא מיהרו להסכים.

בכתב ההגנה הם טענו שאין הוכחה כי הקונה הראשון השלים את הרכישה מהקבלן המנוח, באופן שהיה רשאי להירשם כבעל הדירה. כך למשל, לא הוצגו חוזה רכישה ואסמכתא על תשלום מלא בגין הנכס. לדבריהם, המנוח איפשר במקרים מסוימים שימוש בדירות שמכר מבלי שקיבל תשלום מלא, וכי זהו המקרה.

סמכו על עורך הדין

אבל השופט גורדון דחה את טענות הנתבעים. הוא מצא שבניגוד לגרסתם, בין הקונה הראשון למנוח דווקא נכרת הסכם מכר, וכי נקבע במסגרתו שעמידת הרוכש במלוא התחייבויותיו הינה תנאי לקבלת המפתח. מכאן, שעצם מסירת החזקה לקונה הראשון תומכת במסקנה שהוא שילם את מלוא התמורה עבור הדירה.

לדברי השופט, 17 השנים שחלפו מאז חתימת חוזה המכר (1987) ועד למות הקבלן ב-2004, הן אינדיקציה נוספת המלמדת על כך. הובהר שלא עלו בשנים הללו טענות כלשהן מצד האחרון לכך שהקונה הראשון חייב לו כסף בגין הדירה. גם הנתבעים, במשך שני העשורים שחלפו מאז פטירת הקבלן, לא העלו טענה כלשהי לחוב כספי, או נקטו בהליך כלשהו נגד הקונה הראשון או בתו.

"כל שהעלו הנתבעים במסגרת הליך זה הינן טענות לפיהן 'ייתכן' שהתמורה לא שולמה. העדרה של טענה פוזיטיבית במישור זה מוסיף ותומך בטענות התובעים", קבע השופט. לדבריו אף האישורים שצורפו לתביעה, המלמדים על תשלום מס שבח ורכישה ביחס לעסקת המקור, מחזקים את טענת התובעים שמדובר, הלכה למעשה, בעסקה שהושלמה ודווחה כדין לרשויות המס.

בשולי הדברים צוין שהתובעים נמנעו אומנם מלהצטרף להליך קודם דומה בו נקטו יתר רוכשי הדירות בבניין נגד יורשי הקבלן, שהסתיים בפסק דין לטובת הקונים; ואולם לדבריו, הם סיפקו לכך הסבר משכנע: שבזמן פתיחת אותו משפט היו בעיצומם של הליכי רכישת הדירה, וסמכו על עורך דינם שיבצע עבורם את העברת הזכויות.

סוף דבר השופט קיבל את התביעה והצהיר על התובעים כבעלי הדירה בה הם מתגוררים. יורשי הקבלן חויבו לשלם להם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 6,800 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד א' ינובסקי
• שם ב"כ הנתבעים לא צוין

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.