ילד כבן 11 נפצע במהלך יום ספורט שהתקיים בחג הפורים של 2009 בכפר רמות השבים שבשרון. 7 שנים לאחר מכן, בית המשפט פסק כי הוועד המקומי והחברה שהייתה אמורה לבדוק את בטיחות המתקן יפצו את הצעיר ב-68,000 שקל.
יום כיף שנערך בחג הפורים לפני כשבע שנים בכפר רמות השבים שבשרון הסתיים באסון. ילד בן 11, תושב הכפר, קפץ על מתקן אומגה אך החבל לא החזיק מעמד והקטין החליק, התנגש בקורות עץ, ונפגע ברגלו.
בעקבות האירוע נאלץ הילד לעבוד שני ניתוחים ברגל שמאל ושנתיים לאחר מכן תבע פיצוי על נזקיו הגופניים מתנועת הנוער של האיחוד החקלאי, שחניכיה תפעלו את המתקן.
לייעוץ בתחום:
עורך דין נזקי גוף
תנועת הנוער הצביעה על הוועד המקומי של רמות השבים כמי שאחראי לתאונה. לטענתה, הוא זה שערך את יום הכיף והתקין את המתקן. התנועה אף הפנתה לכך שהוועד שכר חברה מסחרית בשם "מנו פעילות אתגר" לבדיקת המתקנים ברמה הבטיחותית.
לנוכח טענות אלה צורפו הוועד המקומי ו"מנו" כנתבעים. הוועד טען שהאחריות לתקינות המתקן הוטלה על "מנו" – חברה בעלת ניסיון רב בתחום שאישרה את המתקן. מנגד, "מנו" טענה כי התאונה אירעה בשל הפעלה שגויה של המתקן ולא בעקבות כשל בטיחותי.
בעדותו בבית המשפט התובע סיפר כי ככל הנראה נפגע בשל עודף משקלו, כיוון שהחבל לא עמד בכובד ו"שינה כיוון" לעבר קורות העץ. התובע העיד בכנות כי מאז הפציעה החליט להוריד במשקל, שינה את אורח חייו והחל לעסוק בפעילות ספורטיבית.
מתקן לא בטוח
סגנית נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופטת יעל ייטב, התרשמה לחיוב מעדות התובע, קיבלה את גרסתו וקבעה שהתאונה אירעה משום שהמתקן לא היה בטוח מספיק לשימוש על ידי בני נוער בעלי משקל עודף. זאת, אגב, על אף שהתובע לא הביא חוות דעת מקצועית שתאשר את דבריו בהקשר זה.
השופטת ציינה לרעה את ההתנהלות של הוועד ו"מנו" שלא ביצעו תחקיר מקיף לגבי התאונה בזמן אמת.
שאלת האחריות על התאונה ונזקי התובע הוכרעה בהחלטת השופטת שלא להטיל חבות כלשהי על תנועת הנוער. השופטת הסבירה כי העובדה שחניכיה סייעו בהקמת המתקן או הוצבו כמדריכים במקום אינה מטילה אחריות נזיקית על התנועה עצמה, כפי שלא ניתן למשל להטיל אחריות על בתי הספר בהם למדו הנערים או על משרד החינוך.
"מצאתי כי האחריות מוטלת בראש ובראשונה על הועד המקומי, אשר יזם את אירועי פורים, קבע את אופיים כספורט אתגרי, הקים את המתקנים, והפעילם באמצעות בני נוער. הוועד הוא זה שיצר את הסיכון הראשוני, הוא בחר במתקן, בנה אותו ואף הפעיל אותו", כתבה השופטת בפסק דינה.
יחד עם הוועד השופטת הטילה אחריות – ולמעשה את רוב האחריות (60%) – על "מנו" שהייתה אמורה לוודא שהמתקן בטוח לשימוש.
לאחר שאמדה את הנזקים שהסבה התאונה לתובע, בהם כאב וסבל, גריעה מכושר השתכרות והוצאות רפואיות, היא חייבה את שני הגופים האחראים – לפי מידת האחריות שלהם – לשלם לו 68,000 שקל בתוספת לשכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובע: עו"ד ע. גבעון
- ב"כ האיחוד החקלאי: עו"ד שלמה שטיינר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד צבי רפפורט, עו"ד כץ עטיה
* עורך דין מיכאל בן עדי עוסק בנזקי גוף
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין