החברה פיטרה את העובד והגישה נגדו תלונה - שנסגרה מחוסר אשמה. בית הדין לעבודה קבע שלא מדובר בעבירת משמעת חמורה שמצדיקה שלילת פיצויים ודמי הודעה מוקדמת
בית הדין לעבודה בתל-אביב חייב לאחרונה את חברת התוכנה "אופנת תוכנה" לשלם כ-110,000 שקלים לטכנאי מחשבים שפוטר בטענה שהשמיץ את הבוס וחדר למחשב של לקוחה ללא רשות. בפסק הדין נקבע כי מאחר שלא הוכח שהעובד התכוון לחבל בעבודה בזדון ותלונה שהגישה נגדו החברה נסגרה מחוסר אשמה, גם אם פעל בניגוד להוראות זו עדיין לא עבירת משמעת חמורה מספיק כדי לשלול ממנו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
החברה מספקת קופות ממוחשבות לבתי עסק בתחום האופנה. הטכנאי עבד אצלה מ-2008 ועד שפוטר ב-2018, בטענה שחדר למחשב של לקוחה ללא רשות וכינה את המנכ"ל "נוכל" במסיבת פרידה של אחד העובדים. החברה לא שילמה לו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת והגישה נגדו תלונה במשטרה.
בתביעה שהגיש נגדה כחודש לאחר פיטוריו, דרש העובד פיצויים על פיטורים שלא כדין והוצאת דיבה. הוא טען בנוסף שהוא זכאי לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשי דמי הבראה ושכר שלא שולמו לו, וכן פיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לו והפסד דמי אבטלה שכן לטענתו ביטוח לאומי דחה את תביעתו כיוון שבמכתב הפיטורים פירטה החברה את מעשיו לכאורה ועוד.
המעסיקה טענה לעומת זאת כי העובד הפר את חובות האמון והנאמנות שלו כלפיה וביצע עבירות מחשב פליליות, ולכן הייתה זכאית לשלול ממנו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. הנתבעת הדגישה כי בשימוע בחר התובע לשמור על זכות השתיקה וכי במעשיו הוא חיבל בתוכנה שהותקנה אצל הלקוחה וגרם לה לנזקים. בתביעה נגדית שהגישה היא דרשה פיצויים על הוצאת לשון הרע על המנכ"ל.
הפיטורים היו חוקיים
סגנית נשיאת בית הדין לעבודה אריאלה גילצר-כץ דחתה את התביעה בקשר לפיטורי התובע. היא קבעה כי לנוכח החשדות שעלו לגביו היא הייתה רשאית לפטר אותו, וכי נערך לו שימוע והוא קיבל הזדמנות מלאה להציג את גרסתו. השופטת הוסיפה כי מאחר שהוכח שהתובע אכן השתלט מרחוק על מחשב של לקוחה ללא רשות, הוא גם לא זכאי לפיצוי על עוגמת נפש.
עוד נקבע כי התובע לא זכאי לפיצוי על כך שביטוח לאומי החליט שלא לשלם לו דמי אבטלה, כיוון שהנתבעת מילאה את חובתה למסור לו מכתב פיטורים.
עם זאת, השופטת קבעה שהנתבעת כן צריכה לשלם לתובע פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. היא ציינה בהקשר הזה שהתלונה נגד התובע נסגרה מחוסר אשמה, מה שמעיד שאין ראיה לביצוע עבירה פלילית. בנוסף, לא הוכח שביצע את המעשה בזדון. אמנם לא ברור מדוע התובע עשה אותו אבל השופטת לא שוכנעה שהמטרה הייתה לגרום נזק.
השופטת קבעה לפיכך שהמעשה לא נחשב לעבירת משמעת חמורה שמצדיקה שלילת פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת. בנוסף נפסקו לתובע גם הפרשי דמי הבראה ושכר.
באשר לתביעה הנגדית, נקבע כי הנתבעת לא הביאה עדים ישירים להוכחת הדברים שלטענתה אמר התובע על המנכ"ל וגם לא הוכח שנגרם לה נזק תדמיתי כלשהו כלפי הלקוחה שלה, והיא נדחתה.
בסופו של דבר, הנתבעת חויבה לשלם לתובע סכום כולל של כ-97,000 שקלים עבור זכויותיו בתוספת 17,500 שקלים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
עו"ד ורד שדות
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין