ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין שר נ' קלאסיק נעליים בע"מ ואח'
בעל חברה העביר את עובדיו לחברה חדשה, מבלי ליידע אותם על המהלך. בית הדין האזורי לעבודה קבע באופן חד-משמעי שמעסיק אינו רשאי להסתיר מהלך כזה מעובדיו. קביעה זו עלתה לבעל החברה בחיוב אישי בחובות החברה לאחת מהעובדות.
חברת קלאסיק נעליים בע"מ, בעלת 3 חנויות נעליים באילת, נקלעה לקשיים. משכך, בעל החברה ומנהלה, פתח יחד עם חברה אחרת חברה חדשה בשם 'דאדא' וחנויות הנעליים עברו לבעלותה, כאשר בעל החברה המשיך לנהל את החנויות, כרגיל. לימים, השותפות לא עלתה יפה, והסתיימה בכך שהמנהל והחברה השותפה חילקו ביניהם את החנויות במסגרת הליך משפטי.
אחת המוכרות הוותיקות של קלאסיק, טענה כי פוטרה לאחר כ 16 שנות עבודה, במועד בה הייתה החנות, כך הסתבר לה בדיעבד, בבעלות 'דאדא'- החברה החדשה. חודשיים לאחר מכן, טענה, היא אמנם חזרה לעבוד בחנות, אולם זו כבר הייתה בידי החברה השותפה.
מאחר שלטענתה, לא קיבלה פיצויי פיטורים וזכויות נוספות מהחברה החדשה עם פיטוריה, וזו לא קיימת יותר, היא הגישה נגד קלאסיק ובעליה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (בשבתו באילת). כיוון שגם חברה זו התרסקה, היא טענה כי במקרה זה, בו מדובר בבעל חברה שהסתיר בחוסר תום לב את המהלכים מעובדיו ואף נטל כספי חברה לחשבונו האישי, מוצדק לחייב את בעל החברה לשלם לה מכיסו.
לטענתה, בעל החברה נהג בחוסר תום לב, כשהסתיר מהעובדים את הקמת החברה החדשה. לטענתה, הוא המשיך לנהל את החנות, ולמעשה על פני השטח שום דבר לא השתנה, כך שלא ניתנה לה האפשרות לברר מה גורל הזכויות שנצברו לה עד למעבר, וודאי שלא התקבלה הסכמתה המפורשת לעבוד בחברה החדשה.
בעל החברה טען כי אין הצדקה להגיע לכיסו האישי, שכן כל הפעולות שעשה נועדו להצלת העסק, והקמת החברה החדשה הייתה 'מהלך עסקי לגיטימי'. לטענתו, התובעת ידעה על המהלך והמשיכה מרצונה לעבוד בחברה החדשה.
לטענתו, מי שפיטרה את העובדת היא החברה החדשה, והתובעת בחרה שלא לתבוע אותה. מלבד זאת, טען, כיום עובדת התובעת באותה חנות, ומשכך, אין לקבל את טענותיה, בפרט כשמדובר בתביעה שהוגשה כשנה וחצי לאחר חילופי הבעלות.
לעובד זכות לבחור מי יעסיק אותו
השופט אילן סופר, שקיבל את התביעה, פסק כי חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, מקימים לעובד את הזכות לבחור מי יהיה המעסיק שלו, ולכן יש לקבל את הסכמתו המפורשת לעבור לעבוד אצל חברה אחרת.
הקמת חברה חדשה והעברת העובדים תחתיה, כך נפסק, הוא שינוי ארגוני מהותי, שעלול לפגוע בזכויות העובדים, ובמקרה בו העובדת כלל לא ידעה על המעבר, לא הוסבר לה מה קורה עם הזכויות שצברה עד כה, והיא לא הביע רצון אקטיבי ומושכל לעבוד עבור החברה החדשה, זו אינה כמעסיקתה.
לפיכך, מי שחייבת לשלם לה פיצויי פיטורים וכל זכות אחרת שמגיעה לה מתוקף עבודה, היא החברה המקורית שהעסיקה אותה.
מקרה קיצוני
בקביעה אמיצה, הוסיף השופט וחייב את בעל החברה לשלם את הפיצויים והזכויות הנוספות מכיסו. השופט נימק זאת בהתנהלותו חסרת תום הלב של בעל החברה, אשר הונה את עובדיו וקיפח את זכויותיהם.
עו"ד גלעד לשם, העוסק בדיני עבודה מסביר כי "חוק החברות קבע שהרמת מסך תיעשה רק במקרים חריגים, אך לא פירש איזה מקרה ייחשב ככזה כשמדובר ביחסי עבודה, ופסק הדין מבהיר זאת."
לדבריו, "לפסק הדין חשיבות רבה, לאור מצבן הכלכלי של חברות רבות במשק, העומדות בפני הקפאת הליכים ו/או פירוק".
עו"ד חן ספקטור מוסיף, כי מדובר בפסק דין שמרחיב באופן ניכר את זכויות העובדים. "עצם הקביעה כי בעלי חברה חשופים לתביעה אישית, מהווה הבטחה כי העובד לא יישאר מול שוקת שבורה כשמעבירים אותו ממעביד אחד לשני".
לאחר תחשיבים נפסק, כי המנהל והחברה ישלמו לתובעת ביחד ולחוד, 109,964 שקלים, בגין פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה והפרשות לפנסיה. ובנוסף, ישלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל.
לפסק הדין בעניין שר נ' קלאסיק נעליים בע"מ ואח'
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.