חרף נוסח עמום של הסכם הגירושין: נגד בצה"ל ישלם לגרושתו חצי מהפנסיה

בין בני הזוג התעוררה מחלוקת פרשנית האם סעיף בהסכם הגירושין מעניק לאישה חצי מזכויות הפנסיה של הבעל. בית המשפט קבע שהניסוח הבעייתי אינו פוגע בזכויותיה של האישה

השופט אלון גביזון קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר. התובעת גילתה דרך בתה שהבעל פרש מצה"ל כבר ב-2012 ודרשה לחייב אותו להעביר לה חצי מהפנסיה שלו. הבעל טען שהסכם הגירושין לא מעניק לאישה זכויות בפנסיה אך עמדתו נדחתה על ידי השופט. גם טענותיו כי הוא נכה 100% וזקוק לפנסיה כדי לפרנס את ילדיו מנישואיו השניים לא סייעו לו.

בני הזוג לשעבר נישאו ב-1989 והתגרשו ב-2006. יש להם ארבע בנות בגירות. ב-2008 אושר הסכם גירושין בין הצדדים וניתן לו תוקף של פסק דין. 

לטענת הגרושה, על פי סעיף 8 להסכם מגיעות לה חצי מהזכויות הסוציאליות והפנסיוניות שצבר הנתבע במהלך נישואי הצדדים, אך הוא נמנע מלהעביר לה את הכסף. 

הסעיף הרלוונטי קובע ביחס לזכויות הסוציאליות שנצברו במקומות העבודה כי "כל צד זכאי לחלק בלתי מסוים בזכויותיו של הצד השני וכי זכויות אלה תשולמנה לכל אחד מהצדדים במועד גמילתן וכפי חלקם היחסי בהן, החל מיום הנישואים ועד ליום פקיעת הנישואין". 

לטענת האישה, לפי הסעיף היא זכאית לאיזון הפנסיה שצבר הנתבע החל ממועד הנישואים ועד למועד הקרע. היא ציינה כי הנתבע השתחרר מצה"ל כבר ב-2012, אך העלים ממנה עובדה זו בחוסר תום לב והיא גילתה זאת באמצעות בתה רק ב-2016. 

מנגד טען הגרוש כי הסעיף אינו ניתן לביצוע שכן הוא לא קובע בצורה ברורה ומפורשת כיצד לאזן את זכויות הצדדים. לגרסתו, העניין נשאר פתוח למשא ומתן ביניהם, ולמעשה לא הייתה כל כוונה לאזן את הפנסיה. 

הוא ציין כי בתקופה בה נחתם ההסכם חלה בטרשת עורקים ולכן נכתב בסעיף שייערך איזון ב"חלק בלתי מסוים" עליו התכוונו הצדדים לנהל משא ומתן. 

לדבריו, יכול היה לשרת עד גיל 52 אך פרש כבר בגיל 46 בשל מצבו הרפואי. כיום הוא מוגדר נכה 100% והפנסיה דרושה לו לצורך פרנסת שלושה ילדים שהביא מאשתו החדשה. 

חלוקה שווה

נשיא בית המשפט למשפחה בבאר שבע, השופט אלון גביזון, קיבל את התביעה. הוא כתב כי גרסתו של הנתבע כי הצדדים לא הגיעו להסכמה ביחס לעצם איזון הזכויות הפנסיוניות והותירו סוגיה זו להמשך המו"מ אינה עולה בקנה אחד עם עדותם הברורה של באי כוח בני הזוג שייצגו אותם במהלך ההליכים המשפטיים. 

זאת ועוד, גם אם הסכם הגירושין לא התייחס לסוגיית הפנסיות, מאחר שלא החריג זכויות אלה במפורש התובעת זכאית לאיזון נכס זה לפי החוק. 

הוא הוסיף כי אין בניסוח הבעייתי בסעיף, בעניין "החלק הבלתי מסוים" כדי לפגוע בזכויות התובעת.

"הסכם הגירושין ונסיבות עריכתו מלמדים באופן חד משמעי כי כוונתם של הצדדים היתה לחלוקה שווה של כלל נכסיהם, ובכלל זה הזכויות הפנסיוניות", כתב השופט.

עוד צוין בפסק הדין כי הנתבע לא הוכיח שפרש עקב מצבו הרפואי וניכר כי ההתדרדרות במצבו הרפואי חלה מספר שנים לאחר חתימת ההסכם. 

בסופו של דבר קבע השופט שהתובעת זכאית לחצי מזכויות הפנסיה של הנתבע שנצברו בתקופת הנישואים, ועליו להעביר לה את התשלום מידי חודש. 

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין