אדם תבע 500,000 שקל מאחיו וטען כי הוא מכר משק שהיה שייך להוריהם מבלי לעדכן אותו ותוך פגיעה בציפייה שלו לגור במקום כשיחזור לארץ. בית המשפט דחה את התביעה
השופט רן ארנון דחה לאחרונה תביעה שהגיש אדם נגד אחיו בה דרש פיצוי על כך שמכר משק שהיה שייך לדבריו להורי הצדדים. התובע חי שנים ארוכות בחוץ לארץ וטענתו המרכזית הייתה כי המשק נמכר ללא ידיעתו, ומבלי שקיבל את חלקו בנחלת הוריו. הנתבע, שהמשק היה רשום על שמו לאורך כל השנים, טען כי התביעה מחוסרת בסיס שכן המשק שלו. השופט קבע שבין אם הזכויות במשק היו שייכות לנתבע בלבד ובין אם הוא החזיק בהן בנאמנות עבור ההורים, לתובע מעולם לא היו זכויות קניין במשק.
הנתבע רכש את הזכויות במשק ב-1985 והוא היה רשום על שמו בלבד עד מכירתו ב-2011. ב-1992 ערך הנתבע צוואה בה ציווה כי לאחר פטירתו המשק יעבור להוריו. הוא ציין בצוואה כי "המשק נרכש בכספם ושייך להם בלבד".
ב-2003 חתם הנתבע על תצהיר מתנה בתמיכה לבקשה להעברת הזכויות במשק להוריו. זמן קצר לאחר מכן ערכו ההורים צוואה הדדית לפיה הנותר בחיים מבניהם יהיה היורש היחיד של כל רכושם ולאחר מכן ירשו את הרכוש ילדיהם.
האב הלך לעולמו ב-2006. ב-2011 מכר הנתבע את המשק ורכש עבור אימו מגרש על שמה. בהמשך נבנה בית על המגרש והוא נרשם על שם האם, שעשתה בו שימוש בעת שהייתה בחיים. האם הלכה לעולמה ב-2020.
לטענת התובע, המשק היה שייך להורים ונמכר ללא ידיעתו ומבלי שקיבל את חלקו בנחלת הוריו. לדבריו, האחים ניצלו את ריחוקו הפיזי עקב מגוריו בחו"ל כדי להפקיע את זכויותיו.
לשיטתו, המשק נרשם על שם הנתבע בשל גילם המתקדם יחסית של ההורים, והחשש שוועד המושב לא יסכים לקבלם למושב.
הנתבע טען כי לתובע אין כל זכויות קנייניות במשק ואין כל בסיס לפסיקת פיצוי. לדבריו, המשק נרכש בעיקר מכספו ולהורי הצדדים לא היו זכויות בנכס מעולם, אף שסייעו לו ברכישה כפי שסייעו ליתר ילדיהם.
בהתייחס לצוואה עליה חתם הסביר הנתבע כי באותה עת היה בהליכי גירושין מרעייתו ורצה למנוע מלחמות רכוש ולוודא שהמשק יישאר במשפחה.
לא היו לו זכויות
השופט רן ארנון מבית המשפט למשפחה בקריית שמונה דחה את התביעה. הוא כתב כי עצם העובדה שהנתבע גר במושב שנים לפני רכישת המשק, ולאחר רכישת המשק הוסיף להתגורר במושב שנים רבות טרם עברו לשם ההורים, מתיישבת יותר עם המסקנה כי ההורים סייעו לבן ברכישת המשק ולא רכשו אותו עבורם.
עוד כתב השופט כי גם אם יילך לפי שיטת התובע כי הנתבע רכש את המשק בנאמנות עבור הוריו, הדבר לא יועיל לתובע. זאת, מאחר שהנאמנות מעולם לא קמה כלפי התובע עצמו וגם לגרסתו לא חלה כל מגבלה ביחס לזכויות האם למכור את זכויותיה בנחלה, בין אם באמצעות נאמן ובין אם בעצמה.
השופט סיכם כי בין אם הנתבע מכר זכויות הרשומות על שמו ובין אם מכר זכויות של האם המנוחה אותן החזיק בנאמנות, התוצאה היא אותה תוצאה: לתובע לא היו זכויות במשק וממילא לא מגיע לו כל פיצוי בגין מכירתו.
התובע חויב בשכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל ובהוצאות בסך 3,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 15334-10-20
- ב"כ התובע: עו"ד חגי וגנפלד, משרד אייל נון, נבון, ממן ושות'
- ב"כ הנתבע 1: עו"ד שלמה מערבי
- ב"כ הנתבעים 2-3: עו"ד לי רבין
- ב"כ הנתבע 4: עו"ד שלמה מערבי
עו"ד אלון עדיני
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין