בית המשפט קבע כי החברה העירונית הפקידה כספי ערבות שלא כדין ובחוסר תום לב, והורה לה להחזיר את הכסף לבעליו.
זכיינית של חברת גני יהושע, השייכת לעיריית תל-אביב, תבעה אותה על שחילטה ערבות בנקאית בחוסר תום לב. החברה טענה שהזכיינית לא פינתה נכס שהיה עליה לפנות, וחילוט הערבות היה כדין. בית משפט השלום בתל אביב קיבל את התביעה וקבע שמעבר להחזרת הסכום שחולט, החברה תשלם גם הוצאות משפט גבוהות מהרגיל, משום שמשכה את הליכי המשפט תוך ניצול כספי הציבור.
לייעוץ בנושא
פנו ל- עורך דין מקרקעין
המחלוקת בתביעה נגעה לפארק בדרום העיר, המופעל על ידי "גני יהושע", שבו מאפשרת החברה לזכיינים שונים להפעיל אטרקציות כמו פארק ציפורים, פארק מים ומתקני שעשועים.
התובעת הייתה אחת מהזכיינים הללו, ורכשה זכות להשתמש בשטח , אולם כעבור זמן מה נוצר קרע בינה לבין החברה, וזו הגישה נגדה תביעת פינוי, ובתוך כך חילטה את דמי הערבות שנתנה לה הזכיינית במסגרת הסכם הזכיינות. בדצמבר 2013, לאחר שניהלו משא ומתן, הגיעו הזכיינית וגני יהושע להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין, לפיהן היא תחזיר את הכספים שחילטה.
אלא שגני יהושע לא מיהרה להחזיר אותם, ובנובמבר 2014 הזכיינית הגישה את התביעה.
החברה התגוננה והסבירה כי התובעת ידעה שההסכם תלוי באישור הדירקטוריון, והדירקטוריון לא אישר אותו. מעבר לכך התובעת בעצמה לא עמדה בהתחייבותה לפי ההסכם ולא פינתה את כל החפצים מהנכס.
מי באמת ישלם?
השופט עדי הדר הגיע למסקנה כי יש לקבל את התביעה במלואה, ועל החברה להשיב את כספי הערבות לתובעת.
השופט הסביר כי אי אישור ההסכם בידי הדירקטוריון אינו מצדיק את בחירתה של הנתבעת שלא לכבד את התחייבותה. כן הוסיף השופט שטענות החברה אינן מתיישבות עם נוסח ההסכם בין התובעת לנתבעת, מאחר שאינו מטיל על הנתבעת את החובה לפנות חפצים מהשטח.
מעבר לכך מתח השופט הדר ביקורת על התנהלותה חסרת תום הלב של הנתבעת, כשכל מטרתה הייתה לעייף את התובעת בהליך ארוך ומייגע. לדעת השופט, דווקא מהנתבעת, כגוף ציבורי, מצופה להתנהל בתום לב גבוה מבעלי דין רגילים, ולבית המשפט אסור להתעלם מהעובדה כי במקום זאת היא ניצלה את משאבי הציבור להאריך את ההליכים ולהתיש את הנתבעת.
לפיכך, פסק השופט כי הוצאות המשפט בתיק זה יהיו גבוהות מהרגיל בתביעות מסוג זה (סדר דין מהיר), ויעמוד על 20 אלף שקל.
אז נכון, בית המשפט אמנם העניש את החברה על אזלת ידה בניהול כספי הציבור, אולם לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי ההוצאות שנפסקו לה, ישולמו גם הן מכספי הציבור. נשאלת השאלה: האם "קנס" שכזה אכן מכביד על ראשי המערכת הציבורית ויגרום להם להימנע מלפעול בחוסר התחשבות גם בעתיד? הכסף הרי לא יוצא מכיסם, ולא הם שמרגישים את העונש. נקודה למחשבה.
- ב"כ התובעת: עו"ד שלמה תוסיה כהן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד זיו עירוני
* עורך דין עידן קייפי עוסק בדיני מקרקעין ותמ"א 38
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין