ביהמ"ש לענייני משפחה פטר גבר ממזונות שלושת ילדיו כיוון שחצי מהזמן הם באחריותו. המחוזי קיבל את ערעורה של האישה.
גבר ואישה התחתנו ב-1999 והתגרשו ב-2014. במהלך החיים ביחד נולדו להם שלושה ילדים, כיום בני 8, 10, ו-12. ב-2014 הם התגרשו והחליטו על "משמורת משותפת", במסגרתה יחלקו ביניהם את האחריות ההורית ואת זמני ההשגחה על ילדיהם באופן שווה, ויישאו בהוצאות רפואיות חריגות שווה בשווה. גם הרכוש חולק באופן שווה, כולל דירת מגורים שנמכרה וממנה כל צד קיבל כמיליון שקל.
יש לכם שאלה בענייני משפחה?
כנסו לפורום דיני משפחה
ביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ פסק כי אין לחייב את האב במזונות הילדים לנוכח העובדה שבינו לבין גרושתו מתקיימת חלוקת אחריות הורית שווה ואין פערים משמעותיים בין הכנסותיהם ויכולותיהם הכלכליות. פסק הדין התבסס על עקרונות של שוויון וצדק חלוקתי וביקש להשוות בין חובות ההורים למזונות ילדיהם.
אלא שהאישה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. באמצעות עו"ד שלום כהן, היא טענה כי על פי הדין העברי האב חייב לשאת בכל צרכיהם של הקטינים, ועל כן, בכך שפטר את האב ממזונות, ביהמ"ש טעה וסטה מהדין הנהוג.
הגרוש, באמצעות עוה"ד מאיה רוטנברג וזרח רוזנבלום, טען כי פסק דינו של ביהמ"ש למשפחה תואם את עקרונות הצדק והשוויון הגלומים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ומתיישב גם עם פרשנות ראויה של הדין העברי עצמו.
לשיטתו, כאשר שני ההורים מרוויחים שכר נאה וחולקים ביניהם את האחריות ההורית ואת ההשגחה על הילדים, ראוי שכל הורה יזון את ילדיו בזמן שהם שוהים אצלו.
חובת האב מוגברת
השופטות מיכל נד"ב וורדה פלאוט והשופט צבי ויצמן קיבלו את הערעור וחייבו את הבעל במזונות בסך מחצית הוצאות הילדים בזמני שהייתם עם האם.
השופט ויצמן סקר את התפתחות הדין העברי בסוגיית מזונות ילדים מימי התלמוד ועד ימינו, והראה כיצד הוא משתנה ואינו קופא על שמריו. עם זאת, על פי הדין העברי, הסביר השופט, חובת האב במזונות ילדיו עד גיל 6 היא חובה מוחלטת ואבסולוטית, ואילו אחרי גיל 6 החובה היא מכח "דין צדקה", אלא שגם אז מוטלת על האב חובה "מוגברת" לעומת זו המוטלת על האם.
השופט הבהיר כי בקביעת גובה המזונות ראוי להימנע משימוש בחלוקה אריתמטית ונוסחאות מכאניות, ויש לדון כל מקרה לגופו ולהביא בחשבון נסיבות כגון השתכרות בני הזוג ורכושם, גילאי הילדים, סוג המשמורת ואופן החלוקה ההורית, כאשר לבית המשפט מוקנה שיקול דעת רחב ועליו לפסוק באופן זהיר ומדוד.
על כך הוסיף השופט כי משמורת משותפת מתאימה במקרים בהם האב מוכן ומסוגל להיות יותר מעורב בחיי ילדיו, וסביר להניח כי מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים תוביל גם למעורבות כלכלית גבוהה יותר.
בנוסף, ציין השופט כי יצירת כלל קבוע של פטור מוחלט ממזונות עקב משמורת משותפת, עלול ליצור עימותים מלאכותיים ומיותרים בין ההורים על סוגית המשמורת, על מנת להשיג הנחה בתשלום המזונות ולא מתוך ראיה אמתית של צרכי הקטינים.
השופטת נד"ב והשופטת פלאוט הצטרפו לפסיקתו של השופט ויצמן.
בסופו של דבר המשיב חויב במזונות ובמדור שלושת ילדיו בסך 2,875 שקלים לחודש עד לגיוסם לשירות צבאי, ושליש מסכום זה בזמן שירות החובה. המשיב חויב בהוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין