זוג שרכש מהחברה דירה "על הנייר" קבע בהסכם תנאים שהגבילו את זכותה להוסיף קומות לאחר שייכנס לגור בה. אלא שהחברה עשתה בסוף מה שהתחשק לה...
בית משפט השלום בירושלים חייב באחרונה את חברת הבנייה "אפיק הירדן ייזום" לשלם לרוכשי דירה פיצוי של כ-94,000 שקל בין היתר עקב הפרת התחייבותיה על פי הסכם המכר. השופטת מרים קסלסי התרשמה כי החברה ניסתה לרוקן מתוכן סעיפים שנוסחו לטובת הרוכשים ולא ניתן להשלים עם מעשיה.
בני זוג רכשו ב-2005 דירה "על הנייר" בבניין בן שלוש קומות (מיקומו לא צוין בפסק הדין). בהסכם המכר שנחתם מול חברת הבנייה היא התחייבה לסיים לבנות תוספת של קומה רביעית לפני שהרוכשים ייכנסו לדירה. בנוסף, היא התחייבה כי במידה שתוסיף קומה חמישית, יהיה עליה להשלים את הבנייה תוך 12 חודשים ממועד המעבר, אחרת תאלץ לשלם לרוכשים 2,000 דולר עבור כל חודש נוסף או לחילופין סכום גלובאלי בסך 20 אלף דולר – לפי בחירתם.
הרוכשים עברו להתגורר בבניין ב-2008, מבלי שנבנתה בו קומה רביעית. אולם ארבע שנים לאחר מכן החברה הודיעה שהיא מוציאה היתרים לבניית שתי קומות נוספות מבלי להתחשב בהתנגדותם הנחרצת של הרוכשים, ולימים הפך הבניין ל"אתר בנייה". כך הגיע הסכסוך לבית המשפט.
באפריל 2012 הרוכשים ביקשו להורות לחברה לפצותם בגין הפרת ההסכם ולהחזיר להם כספים על תיקון ליקויים בדירה. בסך הכל הועמדה התביעה על 311,400 שקל.
בתגובה, החברה ניסתה להתנער מאחריות בטענה שמכרה את זכויות הבנייה בגג לקבלן אחר, שביצע את העבודות בפועל. לשיטתה, הסכם הרכישה אפשר לה לנצל את יתרת זכויות הבנייה, ומכל מקום הסעיף שהגביל את הבנייה חל רק עליה ולא על גורם שלישי. כמו כן היא הכחישה כי היו ליקויים בדירה.
שינוי לטובת הרוכשים גובר
כדי להכריע במחלוקת, השופטת קסלסי פנתה ללשון ההסכם ובחנה מה היו כוונות הצדדים בעת עריכתו. השופטת התרשמה כי הסעיפים שאסרו על הבנייה והגבילו אותה התווספו להסכם לבקשת הרוכשים, שרצו לצמצם את משך הזמן שבו יתגוררו ב"אתר בנייה", והחברה נעתרה לבקשתם כדי לשכנע אותם להשלים את העסקה.
השופטת קסלסי ציינה עוד כי אמנם בהסכם ישנו סעיף הנוגע לזכותה של החברה לממש את זכויות הבנייה, אך סעיף זה – שהוא סעיף כללי – לא יכול לגבור לשיטתה על סעיף שהתווסף להסכם במיוחד לבקשת הרוכשים ולטובתם, "שאם לא כן, ירוקן מתוכן אותו שינוי שהרוכש עמל להכניסו להסכם".
לפיכך נקבע כי הפרשנות היחידה שניתן לתת להסכם היא שהחברה ניכסה לעצמה זכויות בנייה מוגבלות בהיקף ובזמן, ולכן פעולות הבנייה שבוצעו באיחור ניכר מהוות הפרה. בהקשר זה השופטת הוסיפה כי העובדה שהבנייה נעשתה על ידי גורם שלישי אינה פוטרת את החברה מאחריות לתוצאות ההפרה.
בסופו של יום, השופטת קבעה כי התובעים זכאים לתשלום של 94 אלף שקל שכולל פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בעקבות ההפרה, החזר הוצאות תיקון הליקויים בדירה, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
עו"ד טליה ברזאני
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין