אם צעירה נמלטה מחיפה למקלט לנפגעות אלימות ולאחר מכן עברה לגור ליד הוריה באשדוד כדי לשקם את חייה. פסק דין של בית המשפט למשפחה שחייב אותה לעבור לגור בקרבת האב בוטל במחוזי
בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל לאחרונה פסק דין שחייב אם לשניים לעזוב את אשדוד – העיר אליה עברה לאחר שהות במקלט לנפגעות אלימות – ולחזור לגור ליד אביהם שבחיפה. השופט סארי ג'יוסי קבע כי שופט המשפחה טעה כשסטה מהמלצת העובדת הסוציאלית לאפשר לאם לגור עם הילדים ליד הוריה שתומכים בה כדי שתוכל להמשיך לשקם את חייה. "זכותה של האם המשמורנית להגשים את עצמה ולפתוח דף חדש אחרי הפירוד, בייחוד על רקע הנסיבות שהובילה לפרידה".
ההורים חיו יחד 3 שנים בחיפה – העיר שבה גדל האב. ב-2016 נקלטה האם במעון לנפגעות אלימות יחד עם בתם – אז בת שנתיים וחצי, וכשהיא בהיריון עם בנם השני. בהמשך היא עברה לבית הוריה שבאשדוד, שם נולד הילד.
בין לבין התנהלו בין ההורים הליכים משפטיים שונים במסגרתם נקבע כי המשמורת תהיה אצל האם והילדים ייפגשו עם האב בסופי שבוע. במקביל, האב נלחם להחזיר את האם לחיפה ולפני כחצי שנה זכה במבוקשו. בית המשפט למשפחה הורה לאם לעבור לגור עד 30 ק"מ מביתו, ודחה את המלצת העובדת הסוציאלית שליוותה את התיק לאפשר לה להמשיך להתגורר עם הילדים באשדוד בשל הסכנה שהמעבר יחליש אותה רגשית וכלכלית.
בערעור שהגישה האם היא טענה כי בית המשפט סטה מהמלצות התסקיר ללא סיבה מוצדקת תוך התעלמות מכך שהרקע שהוביל למעבר הוא האלימות שסבלה מהמשיב. עוד היא טענה כי שהילדים גרים באשדוד כבר מספר שנים, והמעבר יעקור אותם מהסביבה שהם מכירים, וכי הסדרי השהות עם האב מתקיימים כסדרם.
האב ביקש לעומת זאת שלא להתערב בהחלטה שהתבססה על טובת הילדים לקשר הדוק עם שני ההורים תוך שציין בית משפט הוא לא "חותמת גומי" לתסקיר. האב טען כי האם קרעה את בתו מעולמו על לא עוול בכפו, וכי הוא נדרש לנסיעות של יותר מ-260 ק"מ כדי לראות את ילדיו.
לא הכו שורש
שופטי המחוזי סארי ג'יוסי, חננאל שרעבי ואספרנצה אלון החליטו לקבל את הערעור. את הנימוקים כתב השופט ג'יוסי שפסק כי בית המשפט למשפחה טעה כשייחס משקל מכריע למקום המגורים בתקופת החיים המשותפים.
השופט הדגיש כי אי אפשר לכפות עם הורה שמבקש לפתוח דף חדש לאחר פרידה להמשיך לגור ליד בן הזוג לשעבר, תוך פגיעה בזכות היסוד שלו לכבוד ולחירות. "זכותה של המערערת – האם המשמורנית, להגשים את עצמה על דרך מעבר למקום מגורים אחר, לבחור לפתח קריירה במקום אחר ולפתוח דף חדש לאחר הפירוד, בייחוד על רקע הנסיבות שהובילה לפרידה... קיום מעגלי תמיכה משפחתיים... והעובדה כי הקטינים טרם הכו שורשים בעיר חיפה (ובייחוד הקטין שנולד באשדוד)", נכתב.
בנוסף, השופט מצא שבית המשפט טעה כשסטה מהמלצות התסקיר אף שלא נפל בהן פגם או טעות, ותוך התעלמות מוחלטת מהסיבה שבגינה עזבה האם את חיפה ולהשלכות ההרסניות של המעבר על חייה והשיקום שלה – שמן הסתם ישפיעו גם על הילדים שנמצאים במשמורתה.
לפיכך נקבע כי במקרה הנוכחי כל הנתונים, השיקולים והאינטרסים מובילים למסקנה שהאם והילדים צריכים להישאר באשדוד, תוך התאמת הסדרי השהות עם האב. האב חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 10,000 שקל.
לפסק הדין בעמ"ש 25108-05-20
עו"ד לימור אביטן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין