בעלת הזכויות בקרקע מכרה אותן בלי אישור מרמ"י. הרוכש הפעיל בה עסק וביהמ"ש קבע שמדובר בשימוש חורג. מלבד צווי פינוי ומניעה חויבו הרוכש, החברה ובעלת הזכויות לשלם לרמ"י דמי שימוש של כ-177 אלף שקלים
בית משפט השלום בפתח תקווה חייב לאחרונה בעלים של חברה לשיווק פירות וירקות שממוקמת במושב זיתן ואישה שזכויות החכירה בקרקע שייכות לה לסלק את העסק מהשטח ולשלם לרשות מקרקעי ישראל דמי שימוש של כ-177 אלף שקלים. השופט אמיר לוקשינסקי-גל קבע כי בעלת הזכויות מכרה אותן לבעל החברה ללא הסכמתה בניגוד להסכם המשבצת, וכי נעשה בקרקע החקלאית שימוש לא חוקי החורג מהייעוד שלה.
הסכם המשבצת שנכרת בין רמ"י לבין האגודה השיתופית של המושב אוסר על העברת הזכויות לצד שלישי ללא הסכמה בכתב ומראש מצד רמ"י. למרות זאת ברת הרשות באחת החלקות החקלאיות במושב מכרה אותה ב-2015 תמורת 5.3 מיליון שקל לבעל עסק לשיווק פירות וירקות בשם "י.ת קלמטינה" ללא אישור.
בתביעה שהגישה רמ"י ב-2016 נגד בעל העסק, אשתו, החברה שבבעלותו ובעלת הזכויות הרשמית, היא טענה כי נעשה בקרקע שימוש עסקי החורג מהייעוד החקלאי שלה. כך, החברה הקימה מבנה לאחסון סחורה שהיא משווקת ומפיצה עבור חקלאים וכולל גם משרדים וחדרי ישיבות. בנוסף היא סללה שטח של 1,000 מ"ר לחניית משאיות.
לפיכך ביקשה רמ"י להוציא צווי סילוק ולהורות לנתבעים להחזיר את הקרקע למצבה טרם הפלישה ולהפסיק כל שימוש לא חוקי בשטח. עוד התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לשלם לה דמי שימוש עבור השנים 2015-2016.
בעל החברה טען כי מאחר שהחברה עוסקת בגידולים חקלאיים באמצעות הסכמי עיבוד עם חקלאים הרי שהפעילות שלה תואמת את הייעוד. נטען כי במבנה מאוחסנת סחורה חקלאית ורק חלק קטן ממנו משמש כמשרד שאף הוא הוקם לצורך תפעול הגידולים, ואילו החנייה משמשת את המשאיות שמשנעות את התוצרת החקלאית ולכן לא מדובר בשימוש חורג.
עוד נטען כי לא היה מקום להגיש את התביעה נגד אשתו של בעל החברה שכלל לא מעורבת בעסק וכי לרמ"י אין כל יריבות עם ברת הרשות שאין לה כל אחריות לנעשה כיום בקרקע.
אין זיקה לקרקע
השופט אמיר לוקשינסקי-גל קבע כי מאחר שלא מדובר בתוצרת חקלאית שהחברה מגדלת אלא בסחורה שהיא משווקת עבור חקלאים אחרים השימוש בקרקע אינו חקלאי. השופט הסביר כי לפי הפסיקה טיפול בסחורה שאין בינה לבין הקרקע זיקה ואין כל הכרח שייעשה דווקא בקרקע חקלאית לא נחשב לשימוש חקלאי.
עוד נקבע כי ממילא החברה ובעליה מחזיקים בקרקע שלא כדין משום שהעברת הזכויות לא אושרה על-ידי רמ"י ומכאן שהסכם המכר לא תקף כלפיה.
לפיכך השופט נעתר לבקשת רמ"י והוציא צו שמורה על סילוק החברה והפעילות שלה מהשטח והשבת המצב לקדמותו, והורה על תשלום דמי שימוש של כ-177 אלף שקלים וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 30 אלף שקלים.
הצו והתשלומים הופנו כלפי בעל החברה, החברה ובעלת הזכויות, שבהקשר שלה הבהיר השופט כי מאחר שמבחינת רמ"י אין תוקף להסכם המכר הרי שהיא עדיין נחשבת לברת הרשות בקרקע ומחויבת כלפיה. עם זאת, השופט קיבל את הטענה כי אשת הבעלים לא מעורבת כלל בנושא ולכן התביעה נגדה נדחתה.
- ב"כ התובעת: עו"ד אריה חגי ועו"ד קארין זאבי
- ב"כ הנתבעים: גיא יפרח, עו"ד מקרקעין
עו"ד אירם גל
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין