רשות מקרקעי ישראל נ' תורגמן ואח'

תביעה לסילוק יד ממקרקעין, למתן צו עשה למניעת שימוש שלא כדין במבנים במקרקעין ולתשלום דמי שימוש בסך 167,052 ₪.

רקע

1. עניינה של התביעה הינו במקרקעין המצויים בבעלות רשות הפיתוח, הידועים כגוש 6834 חלקה 3 במושב זיתן (להלן: "המקרקעין"). התובעת, רשות מקרקעי ישראל, מנהלת את המקרקעין עבור רשות הפיתוח ומשמשת נציגתה החוקית.

2. בין התובעת לבין "זיתן, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ" (להלן: "האגודה") קיים חוזה שכירות משבצת דו-צדדי, שהמקרקעין הם חלק ממנו (להלן: "חוזה המשבצת").

3. הנתבעת 4 הינה מי שהחזיקה במקרקעין במעמד של בת-רשות מידי האגודה.

אין חולק כי זכויות הנתבעת 4 במקרקעין, כפופות מאליהן למגבלות הקבועות בהסכם המשבצת שבין התובעת לאגודה, ובכללן המגבלות על עבירות הזכויות (ובפרט המגבלה שלפיה לא ניתן להעביר את הזכויות ללא הסכמת התובעת בכתב ומראש) והמגבלות בדבר מטרות השימוש במקרקעין (שימוש למגורים ולחקלאות בלבד). האגודה, כמעניקת הרשות להשתמש במקרקעין, אינה יכולה להעביר לאחר זכויות נרחבות יותר מאלו המוקנות לה, וממילא הנתבעים לא חלקו על כך מעולם.

4. ביום 13.11.14 נכרת הסכם מכר בין הנתבעת 4 לבין הנתבע 1, במסגרתו מכרה הנתבעת 4 את מלוא זכויותיה במקרקעין לנתבע 1, תמורת סך של 5.3 מיליון ש"ח. ביום 12.3.15 עם השלמת תשלום התמורה, העבירה הנתבעת 4 את החזקה במקרקעין לידי הנתבע 1, וזאת הגם שההסכם לא קיבל את הסכמת התובעת כנדרש על פי חוזה המשבצת.

5. הנתבעת 2 הינה אשתו של הנתבע 1, אשר התגוררה עמו במקרקעין לאחר קבלת החזקה בחודש מרץ 2015. יצוין כי מאז עברו בני הזוג להתגורר במקום אחר, והם אינם מתגוררים עוד במקרקעין (כפי שאישר הנתבע 1, בעמ' 12 ש' 3-4).

הנתבעת 3, חברת י.ת קלמנטינה שיווק בע"מ (להלן גם: "החברה") הינה חברה בבעלותו המלאה של הנתבע 1 שפעילותה העסקית התבצעה או אף עודנה מתבצעת במקרקעין, מבלי שניתנה לכך הסכמת התובעת.

6. במהלך שנת 2015 פנתה הנתבעת 4 לתובעת וביקשה להעביר את זכויותיה במקרקעין על שם הנתבע 1. אולם העברת הזכויות לא אושרה על ידי התובעת, לאחר שהתובעת הודיעה כי התברר לה, שהנתבעת 4 העבירה את החזקה במקרקעין לנתבע 1, וכי הוא או מי מטעמו, הקימו על המקרקעין מבנים ללא היתר, ועושים בהם שימוש עסקי ללא רשות התובעת, כדלקמן: