בני הזוג הכירו כשהאם הייתה בהיריון מבן זוג קודם ולימים הביאו גם בת משותפת. לאחר הפרידה תבעה ממנו האם מזונות עבור שתי הבנות. בתחילה האב סירב לממן את הילדה הגדולה אך לבסוף הבין שזו אחריותו.
שופט בית המשפט למשפחה בראשון לציון עובד אליאס אישר לאחרונה הסכמה שגובשה בין בני זוג לשעבר, ולפיה האב ישלם מזונות של 2,200 שקל עבור שתי בנות (6 ו-10) שגידלו יחד, אף שהגדולה אינה בתו הביולוגית. בנוסף הוסכם כי הבת הגדולה – אותה גידל מיום שנולדה – תירשם כבתו באופן רשמי, והוא יקיים עם שתי הבנות הסדרי שהות.
בני הזוג התחתנו באוקראינה ב-2010 כשהאישה הייתה בהיריון עם בת מבן זוג קודם. בשנה הראשונה לנישואיהם הם חיו בנפרד – האישה באוקראינה והבעל בישראל – משום שלא הייתה לה אשרת שהייה.
לאחר שמעמדה הוסדר היא הגיעה לארץ. מערכת היחסים הזוגית בישראל לוותה בקשיים רבים אך למרות זאת גידלו השניים את שתי הבנות, והבעל ראה בילדה הגדולה כבתו. ואולם, ב-2017 בני הזוג נפרדו. הבעל עזב את הדירה המשותפת לבית הוריו ואילו האישה שכרה דירה במרכז הארץ.
בשנה שעברה הגישה האישה באמצעות עו"ד רעות שדה תביעות למשמורת, מזונות עבור שתי הבנות והתרת נישואין (הבעל חסר דת) במסגרת התביעה להתרת נישואין הוגש גם בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ עבור הבעל .
כמו כן הוגשה ע"י הבעל תביעה רכושית שכבר בדיון המקדמי והיחיד שהיה נמחקה ללא צו להוצאות במסגרת ההבנות הכוללות בתיק.
לאחר שבית המשפט אישר את סיום הנישואים באופן רשמי הוא ניגש לדון בשאלת המזונות וקיום הסדרי הראייה בין האב לבין שתי הבנות.
הסכמה מבורכת
במוקד המחלוקת עמדה השאלה האם האב צריך לממן את צרכיה של הילדה הגדולה, שאינה בתו הביולוגית.
האם באמצעות עו"ד שדה עמדה על כך שעליו לשאת באחריות תוך שהדגישה כי הוא האב היחיד שבתה מכירה.
האב , התכחש בתחילה לאחריותו בנושא. הוא טען כי אף שגידל את הילדה הגדולה כבתו הוא אינו חייב לה דבר מבחינה חוקית. בנוסף הוא טען כי הוא מצוי בקשיים כלכליים וכל משכורתו הדלה מופנית לכיסוי חובות.
מעבר לכך נטען כי מאחר שהוא והאם אינם יהודיים והמזונות צריכים להיפסק בהתאם לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) שקובע שוויון בין ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות, הרי שהאם – שמתפרנסת ברווחה – היא זו שצריכה לשאת במרב המזונות עבור בתו הביולוגית.
ואולם, לאחר שהתקיים דיון בסוגיית המשמורת והמזונות הסכימו בני הזוג לשבת למשא ומתן שבתומו הגיעו להסכמות בדבר הסדרי השהות והמזונות, כולל עבור הילדה הגדולה.
רשימת הסכמות שהוגשה לבית המשפט כללה את הסכמת הצדדים לפעול במשותף ולרשום את הילדה הגדולה כבתו באמצעות נקיטה בהליכי אימוץ או הגשת בקשה לצו הורות פסיקתי. עוד הוסכם שהמשמורת על הבנות תהיה אצל האם והאב יתראה עמן בכל סוף שבוע שני ובימי שלישי אחת לשבועיים.
באשר למזונות, האב ישלם לכל אחת מהבנות 1,100 שקל בחודש (2,200 שקל סך הכל) עד גיל 18 ושליש מהסכום בזמן השירות הצבאי. בנוסף הוא יישא במחצית הוצאות החינוך שלהן וההוצאות הרפואיות שאינן מכוסות בביטוח רפואי, וכן ירכוש להן ביגוד והנעלה בסכום של 1,200 שקל בפסח ובראש השנה.
השופט עובד אליאס בירך את הצדדים על ההסכמות, ובמיוחד את נכונות האב לקחת אחריות על ילדה שאינה בתו הביולוגית, אישר אותן ונתן להן תוקף של פסק דין.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין