התנהלות בית הדין הכנסייתי של העדה הגרגוריאנית-ארמנית נשמעת כמו סיפור קפקאי: הבעל זומן לדיון על שלום בית ובסיומו קיבל פסק דין שקבע שעליו לפנות לאלתר את דירת הוריו ולשלם לאשתו מזונות בגובה 14 אלף שקל. עיתרתו לבג"צ החזירה לו את התקווה.
לבני הזוג שלושה ילדים. האישה, תושבת מזרח ירושלים, שהתה מספר שנים בחו"ל והסתייעה בבעל, אזרח ישראלי, לקבלת אזרחות. שבועות ספורים לאחר שקיבלה את האזרחות, הגישה האישה תלונה כנגד הבעל על אלימות והביאה להרחקתו מבית מגוריהם, הנמצא בבעלות הוריו.
על אף שחקירת המשטרה העלתה שתלונות האישה חסרות בסיס ולאחר שצו ההרחקה שקיבל בוטל על ידי בית המשפט לענייני משפחה, קיבל הבעל שיחת טלפון מאחד מכמרי העדה והתבקש להגיע לפגישה, שמטרתה קידום שלום בית בינו לבין אשתו.
לדברי עו"ד ליאן קהת, ב"כ הבעל, "מאותו רגע החל מחול שדים משפטי, כשהחלטות בתי הדין הכנסייתיים מנשלים את הבעל למעשה מכל רכושו מבלי לספק כל הנמקה משפטית להכרעותיהם".
ללא ייצוג משפטי
בפסק הדין של בית הדין הכנסייתי, שנחתם על ידי דיינים שכלל לא נכחו בדיון, נקבע, כי על הבעל לפנות את בית הוריו, בו התגורר עם אשתו, וכן לשלם לה מעתה ואילך 14 אלף שקל דמי מזונות מדי חודש בחודשו. סכום המזונות גבוה בהרבה ממשכורתו החודשית של הבעל.
כל ערעוריו של הבעל לבית הדין הכנסייתי נדחו ללא הנמקה ואף לא הותר לו להיעזר בייצוג משפטי, בניגוד גמור לחוק. לאחר שהאישה כבר פתחה נגדו תיקים בהוצאה לפועל והחלה לגבות את חוב המזונות המנופח שהצטבר, פנה הבעל לבג"צ בדרישה לבטל את פסק הדין, להקפיא את הליכי ההוצאה לפועל ולהעביר את הטיפול בסכסוך הגירושין לבית המשפט לענייני משפחה.
הרכב השופטים, בראשות השופט דנציגר, הוציא צו על תנאי לעיכוב ביצוען של החלטות בתי הדין והורה ליועץ המשפטי לממשלה לבדוק לעומק את תקינות ההליך בביה"ד הכנסייתי.
לא קיבל את פסק הדין
עו"ד קהת סיפרה בדיון בבג"צ, כי פסק הדין הגיע לידיעת הבעל באיחור רב בעוד משפחתה של האישה קיבלה אותו לידיה, בניגוד לדין, מיד כשניתן וכולל תרגום לאנגלית. כך התאפשר לאישה לפתוח תיקים בהוצאה לפועל נגד הבעל.
"אבי האישה מקורב לאנשי הדת שנתנו את פסק הדין, מה שאולי מסביר השתלשלות העניינים", מציינת עו"ד קהת. היא מוסיפה גם, שבית הדין הכנסייתי ניסה למנוע מהבעל לקבל העתק של פסק הדין והיחיד שאוחז בעותקים מקוריים מתורגמים הוא אבי האישה.
פסק הדין מעורר תמיהות רבות, בעיקר לאור העובדה שאין בסמכותו של בית הדין הכנסייתי לפסוק מזונות ילדים, אלא אם כן הסכימו על כך הצדדים טרם הדיון. מכיוון שהבעל לא נתבקש על ידי בית הדין לתת הסכמתו לדיון בנושא, הרי שפסיקתו של בית הדין ניתנה מבלי שתהיה לו סמכות לעשות כן.
"קנוניה מתוכננת היטב"
עו"ד קהת ציינה בעתירתה הלכה פסוקה, לפיה אין לפגוע בזכויות קנייניות ולהרחיק אדם מביתו, אלא במקרים קיצוניים, ורק אם מדובר באלימות קשה. "פסקי הדין של בית הדין הכנסייתי התחתון והעליון פגעו אנושות בכללי הצדק הטבעי, תוך הפרה של הוראות חוק לשכת עורכי הדין והזכות לייצוג", טוענת עו"ד קהת ומוסיפה ש"ההליכים המשפטיים שהתנהלו בבתי הדין של העדה, לא מותירים ספק, כי נערכה פה קנוניה מתוכננת היטב של משפחת האישה, בחסות בתי הדין של הכנסייה, לנשל את הבעל מדירת הוריו".
כאמור, בג"צ הוציא צו זמני לביטול פסקי הדין של בית הדין הכנסייתי על שתי ערכאותיו, עד לבדיקה של משרד היועץ המשפטי לממשלה על תקינות ההליך המשפטי. הצו ניתן בדלתיים סגורות וטרם אושר לפרסום.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.