צפצפה על החלטות שיפוטיות – ותראה את ילדיה רק בסופ"שים

אם לארבעה עברה עם הבת הגדולה ליישוב המרוחק כשעתיים נסיעה מהיישוב הקודם, חרף צו מניעה שאסר עליה לעשות זאת. בית המשפט קבע שהיא תראה את שלושת הילדים הצעירים רק בשלושה מתוך ארבעה סופי שבוע

השופטת שירלי גל הוציאה לאחרונה החלטה בעניין זמני שהות של שלושה ילדים עם הוריהם. ההליכים המשפטיים בין הצדדים נפתחו לפני 8 חודשים בלבד. לפני כן גרו בני הזוג יחד עם ילדיהם במשך 10 שנים ביישוב. באוגוסט 2022 האישה העתיקה באופן חד צדדי את מקום מגוריה מבלי שניתנה הסכמת האב, ולקחה איתה את הבת הבכורה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על האם וקבעה שהילדים הקטנים ימשיכו לגור עם האב והאם תוכל לקחת אותם אליה רק בחלק מסופי שבוע.

האב הגיש תביעה בעניין הקטינים ביוני 2022 בה עתר לאחריות הורית משותפת, חלוקת זמנים שווה וסעדים אחרים. בד בבד הוא הגיש בקשה דחופה לצו מניעה שיאסור על האם להעתיק את מגורי הקטינים מחוץ ליישוב בו הם גרים כיום.

ביוני 2022 ניתן צו מניעה האוסר על האישה להעתיק את מקום מגורי הילדים עד להחלטה אחרת.

באוגוסט 2022 דיווח האב כי האישה עזבה את הבית ביישוב, שכרה דירה ביישוב מרוחק, מנהלת רישום של הבת הבכורה של הצדדים למוסד חינוכי ביישוב המרוחק, ומסיתה את הקטינים כנגדו. הוא טען שפעולות האישה מהוות הפרה בוטה של הצו השיפוטי שניתן ויש להורות לה לחדול מכך.

באוקטובר 2022 הגיש האיש בקשה בהולה בה טען כי האם מערבת את הבת הבכורה בהליך המשפטי ומסיתה אותה נגדו. בית המשפט מינה לקטינה אפוטרופוסא לדין שאישרה את הדברים.

מערכת היחסים בין הצדדים הלכה והתדרדרה, עוצמת הסכסוך גברה וכך גם מצוקת הילדים.

בדצמבר 2022 עדכן האיש כי האם חטפה את הקטינים ליישוב המרוחק, ושהם לא הלכו למסגרות, לא לגן ולא לבית הספר.

בהחלטה מפברואר 2022 קבע בית המשפט כי האם מבזה את החלטות בית המשפט ופוגעת בטובת הקטינים באופן קשה. 

בסוף אותו חודש התקיים דיון נוסף, ולמחרת הגיש האב הודעת עדכון מהותית לפיה בסיום הדיון לקחה האישה את שלושת הילדים ללינה ביישוב המרוחק והילדים לא הלכו לבית ספר. 

עושה ככל העולה על רוחה

השופטת שירלי שי מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה כתבה כי מדובר בצדדים שעצימות הסכסוך ביניהם גבוהה וקיצונית. היא הוסיפה שהאישה אינה מקיימת החלטות שיפוטיות פעם אחר פעם, עושה ככל העולה על רוחה, לא רואה את חלקה בסיטואציה ובעיקר לא מוכנה לקחת אחריות, ולו הקטנה ביותר, תוך פגיעה ישירה של הקטינים.

השופטת כתבה שכיום בפועל האישה גרה ביישוב המרוחק, הבת הגדולה גרה עימה ופוקדת מסגרת חינוכית ביישוב המרוחק. האיש גר בדירת הצדדים ביישוב הקודם וכך גם שלושת הילדים הצעירים. זמני השהות של האם עם הקטינים מתקיימים בדירת הצדדים.

ואולם, לא ניתן להמשיך במצב הקיים שכן בשל המרחק בימים בהם האם לנה עם הילדים היא יוצאת מוקדם בבוקר חזרה ליישוב שלה והקטינים נאלצים לקום בבוקר לבד ולארגן את עצמם למסגרות החינוך ללא נוכחות מבוגר, ולא פעם הם מאחרים.

כמו כן, מפאת המרחק הרב שבין היישוב בו גרה האם לבין בית הצדדים, לא ניתן לחלק את זמני השהות בין הצדדים באופן שיכפה על הילדים לשהות בדרכים שעות רבות.

לכן השופטת הורתה שכל עוד האישה גרה ביישוב המרוחק, הילדים יגורו עם אביהם במהלך הימים א-ו בכל שבוע. 

עוד נקבע כי הם ישהו עם האם ב-3 סופי שבוע ברצף, ועם האב בכל סוף שבוע רביעי.

האישה חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.

• ב״כ האב: עו"ד לוסי מאיר
• ב״כ האם: עו"ד רן בנימין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין