עדותו של השוטר – שצפה במתרחש ממסוק – לא גובתה בצילום ומולה עמדה עדותם הלא פחות אמינה של הנאשם ואשתו. במצב זה השופט לא שוכנע מעל לכל ספק סביר שההחלטה לעקוף סיכנה רכבים אחרים.
נהג שהואשם בביצוע עקיפה מסוכנת בכביש 90 זוכה לאחרונה מחמת הספק. סגן נשיאת בית המשפט לתעבורה בבאר שבע השופט אלון אופיר כתב בהכרעת הדין כי גרסתם של הנאשם ואשתו לא הייתה פחות אמינה מזו של השוטר שצפה בנאשם ממסוק, ועל כן הוא לא שוכנע מעל לכל ספק סביר כי העקיפה יצרה מצב מסוכן לרכבים בנתיב הנגדי. בתוך כך המליץ השופט למשטרה להקפיד על צילום אירועים מסוג זה.
כתב האישום שהוגש נגד הנהג בתחילת השנה ייחס לו עבירה על תקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה, האוסרת על יציאה לעקיפה אלא אם הדרך פנויה ואפשר לבצע אותה בבטחה מבלי לסכן רכבים אחרים.
לפי הנטען באישום, שהתבסס על עדותו של שוטר שביצע אכיפה ממסוק שטס בגובה 400 מטר, הנאשם, שנהג בקילומטר 134 בכביש 90, החליט לעקוף משאית באמצעות מעבר לנתיב הנגדי, בזמן ששתי מכוניות היו מולו ונאלצו לרדת לשולי הכביש.
אל מול עדות השוטר במסוק עמדו עדויותיהם של הנאשם ואשתו, שלפיהן המשאית שנסעה לפניו נתנה לו לעקוף אותה וירדה לשולי הכביש. בתחילה הוא המשיך בנתיבו אלא שנהג המשאית החל לשוב לנתיב לפני שהספיק לעבור אותו, ולכן הוא נדחק לנתיב הנגדי. אלא שבניגוד לטענת השוטר, הרכב שהיה ממול היה רחוק, לא ירד לשוליים והוא כלל לא הפריע לו בנסיעה.
אין סימן לשקר
עדותו של הנאשם עמדה איתנה גם בחקירה נגדית יסודית ומקשה מטעם המדינה, וסגן הנשיאה אלון אופיר לא מצא בה כל סימן לשקר. במצב זה, קבע השופט, הרי שעומדת בפניו "גרסה מול גרסה" שכל אחת אמינה בעיניו.
בתוך כך השופט ציין מספר ממצאים שעמדו לחובת המדינה: ראשית, טענת השוטר בעדותו שלמשאית לא היה מקום לרדת לשול הצר לא מתיישבת עם טענתו כי הרכבים ממול כן ירדו לשוליים. כמו כן, השופט לא הבין מדוע האירוע לא תועד במצלמה של המסוק.
שלישית, השופט ציין כי גרסת הנאשם נתמכה בעדותה של אשתו. בהקשר זה כתב השופט כי "ברור לבית המשפט כי אשת הנאשם היא עדה מעוניינת ויש לה נגיעה בדבר, אך כאמור לא מצאתי בעדות הנאשם או בעדות אשתו (שלא הייתה נוכחת באולם עת בעלה העיד) כל סתירה מהותית או כל סימן אחר לאי אמירת אמת".
השופט הוסיף עוד כי השוטר הודה שהמעקב לא עקב אחרי הנאשם בדקות שלפני העקיפה. "בהחלט יתכן מצב בו מזווית המסוק ובשל מהירות ההגעה מעל הרכב החשוד, החל להבחין השוטר בסיטואציה כאשר זו בעיצומה ולאחר שהמשאית כבר שבה לנתיבה המקורי", כתב. "במצב זה יכולתו להבחין במצב אליו 'נדחק' הנאשם אינו קיים, והוא טועה לחשוב כי המדובר בסיטואציה של עבירה על תקנה 47(ד)".
לאור הדברים האמורים השופט לא שוכנע מעל לכל ספק סביר שהנאשם ביצע את העבירה ויצר מצב מסוכן, ולכן הודיע על זיכויו מחמת הספק. בתוך כך השופט ציין כי "טוב תעשה משטרת ישראל אם תצלם ותתעד כל אירוע אפשרי עם מצלמה, במיוחד כאשר בעבירות עקיפה עסקינן שם המדובר על פי רוב בגרסה מול גרסה".
- ב"כ המדינה: תביעות תנועה נגב
- ב"כ הנאשם: אלי פישר, עו"ד תעבורה
עו"ד עופר חורש
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין