ביטלו עסקת נדל"ן בגלל חוב – אך דרשו את הכסף מוקדם מדי

היזמיות טענו שהרוכשים הפרו את ההסכם בשל עיכוב בתשלום של  182 אלף שקל, ופנו לבית המשפט כדי לאשר את הביטול. אלא שנקבע כי שלב הבנייה לא הצדיק את דרישת התשלום

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה בקשת יזמיות להכשיר הודעת ביטול שנתנו לרוכשי מגרש, עקב אי-השלמת מלוא התמורה. ההודעה ניתנה חרף בקשתם להתחשבות בשל אירועי ה-7.10 ש"השפיעו על כל עם ישראל היקר, וגם עלינו אישית". סגן הנשיא ארנון דראל קבע ששלב הבנייה בפועל לא הצדיק דרישה לסגירת חשבון.

תחילת הפרשה ביוני 2021, אז התקשרו הנתבעים בהסכם לרכישת מגרש ביישוב עץ אפרים שבשומרון, והקמת בית עליו, תמורת כ-2 מיליון שקל. התובעת 1 היא בעלת המגרש, בעוד התובעת 2 הינה החברה היזמית שניהלה את מכירת ובניית הבתים בפרויקט. סמוך לטבח ה-7 באוקטובר נשלחו מטעם החברות התראות לרוכשים בגין הפרה יסודית של ההסכם, עקב אי-ביצוע התשלומים במועדם.

יתרת החוב עמדה על כ-182 אלף שקל, פחות מעשירית מגובה העסקה, והקונים השיבו לדרישות התשלום בטענה לקושי כלכלי שנוצר עקב הטראומה הלאומית: "אירועי ה-7 באוקטובר השפיעו על כל עם ישראל והיקר, וגם עלינו אישית. לאור המצב נקלענו לקושי בתשלום האחרון", כתבו תוך שחידדו כי אינם "מתחמקים חלילה מחובתנו לתשלום, ונעשה את מלוא המאמץ להעביר אותו עבורכם".

אלא שביוני 2024 נשלחה לשניים הודעה מטעם היזמיות על ביטול ההסכם. לאחר כשבועיים השלימו הקונים את יתרת החוב, ובחלוף תקופה זהה פנה בא-כוחם בטענה שההסכם בוטל שלא כדין. מכאן תביעת היזמיות להכשיר את ההודעה שמסרו, ולהצהיר על העסקה כבטלה. עוד ביקשו החברות, בין היתר, לאפשר להן לקזז מסכום ההשבה פיצוי מוסכם בגין הפרת חוזה, בסך 313,500 שקל.

מנגד טענו הרוכשים כי במועד ביטול החוזה "לא היו חייבים דבר" ליזמיות, כאשר לשיטתם הן אלה שהפרו את ההסכם - באיחור של למעלה מ-7 חודשים במסירה. לטענתם שילמו את מלוא הסכום הנדרש ואף היו ביתרת זכות של כ-455 אלף שקל בעת הביטול, בטח שלא ביתרת חובה.

דרישת תשלום לא מוצדקת

ואכן, לאחר שסקר את הראיות והעדויות בתיק מצא השופט דראל כי שלב הבנייה בפועל לא הצדיק את דרישת השלמת התמורה, ועל כן יש לראות בהודעת הביטול מטעם היזמיות כבטלה וחסרת תוקף משפטי, זאת בהיעדר הפרה יסודית של ההסכם מצד הרוכשים.

"התובעות לא היו זכאיות לדרוש את הסכומים שבגינם ביטלו את ההסכם, שכן שלב הבנייה בפועל לא הצדיק דרישה זו על-פי התקנות החלות. משדרישת התשלום של התובעות לא הייתה מוצדקת מלכתחילה, הנתבעים עמדו במלוא התחייבויותיהם לפי ההסכם ולא ביצעו כל הפרה יסודית המקימה לתובעות זכות לביטולו. לפיכך, הודעת הביטול על ידי התובעות נעשתה שלא כדין, ובטלה", נכתב בפסק הדין.

השופט הבהיר, בתוך כך, שבהתאם לתקנות ישנו לוח תשלומים הדרגתי הקובע שעם גמר הטיח והריצוף, ניתן לגבות עד 77% מהתמורה לכל היותר. בהקשר לכך הגישו הנתבעים חוות דעת שמאית שלפיה ביולי 2024, מועד הגשת התביעה, טרם בוצע חיפוי טיח חוץ, ואף לא הותקנו חלונות, מעקות, דלתות כניסה, ריצוף ופיתוח חצר – כאשר שיעור התקדמות הבנייה עומד על כ-77% לכל היותר משווי הדירה.

על הרקע הזה קבע השופט כי הנתבעים, למעשה, לא ביצעו כל הפרה של הסכם המכר, שכן עובר להודעת הביטול מטעם היזמיות השלימו יותר מהשיעור האמור. הוא סיכם כי בהיעדר הצדקה להודעה שמסרו, הרי שיש לדחות את תביעת החברות להכשירה, תוך חיובן ב-10,000 שקל הוצאות לטובת הרוכשים.

• ב"כ התובעות: עו"ד יריב אהרון
• ב"כ הנתבעים: עו"ד הלל ברק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.