ב-2013 דרשה המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור מבעלי נכסים ברחוב הנדיב לשלם לה כמה אלפי שקלים כל אחד עבור "סלילת מדרכה". מחאת התושבים בפני המועצה לא סייעה להם. בתחילת החודש התקבלה תביעתם במלואה בבית משפט השלום בחדרה.
באפריל-מאי 2013, 16 בעלי נכסים ברחוב הנדיב בפרדס חנה קיבלו מהמועצה המקומית דרישת תשלום על "השתתפות בסלילה מדרכה". המועצה דרשה כמה אלפי שקלים מכל תושב, ובסך הכל גבתה מהם כ-140,000 שקל.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין מנהלי
פניות התושבים למועצה לביטול דמי ההשתתפות לא נענו. הם שילמו את הסכומים "תחת מחאה" ופנו לבית משפט השלום לחדרה בתביעה להשבתם.
לטענת התובעים, לדרישות התשלום לא היה בסיס חוקי והמועצה פעלה בחוסר סמכות. לדבריהם, דרישות התשלום נעשו בדיעבד, לאחר שהמדרכה כבר נסללה, ובכך מנעה מהם המועצה את האפשרות לסלול את המדרכה בעצמם.
התושבים הבהירו כי הם שילמו את הסכומים למועצה מתוך חשש שהיא תפתח כלפיהם בהליכי גבייה, ואין לראות בתשלום הסכמה לחוקיותו.
המועצה הכחישה כי פעלה בחוסר סמכות. לטענתה, חוק העזר מקנה לה אפשרות לפנות לבעלי נכסים לצורך סלילת מדרכה, והיא אינה חייבת לפנות אליהם מראש. עוד נטען כי התובעים לא שילמו את דמי ההשתתפות מכוח אילוץ והוא לא בוצע "תחת מחאה".
המועצה הוסיפה כי גם אם התשלום לא נגבה כדין אין להורות על השבה. לשיטתה, לא צודק לפטור את התושבים מעלויות סלילת מדרכה שנעשתה לרווחתם, וכמו כן לא הוכח שהתובעים יכלו לבצע את העבודות בעלות נמוכה יותר.
פגם מהותי
השופט אמיר סלאמה הבהיר כי על פי חוק העזר העירוני המועצה המקומית רשאית לגבות דמי השתתפות בגין סלילת מדרכה, בתנאי שפנתה מראש לבעלי הנכסים הגובלים במדרכה ונתנה להם אפשרות לסלול את המדרכה בעצמם. לכן, קבע השופט, במקרה זה גביית דמי ההשתתפות נעשתה שלא כדין.
השופט דחה את טענות הנתבעת כי השבת הכספים במקרה זה "אינה צודקת". אמנם לא כל פגם בהתנהלות הרשות מביא בהכרח לביטול ההחלטה אך במקרה זה הפגם שנפל בהחלטת המועצה הוא מהותי. לא מדובר בפגם "טכני" או פעוט, כתב השופט.
השופט הוסיף כי התנהלות המועצה מעלה תהיות בדבר תום ליבה, שכן היא בחרה שלא לפעול לפי חוק העזר, אף על פי שהתובעים הלינו בפניה "בזמן אמת" כי דרישתה אינה חוקית.
גם טענת המועצה כי התובעים לא מחו על התשלום אינה מתיישבת עם העובדות, קבע השופט. התובעים הביעו בצורה מפורשת שמבחינתם דרישות התשלום לא חוקיות. כך, ביוני 2013 הפנה ב"כ התובעים מכתב לנתבעת בו צוין כי דרישות התשלום מנוגדות לדין וביקש ממנה לחזור בה. עוד צוין במכתב כי "כל סכום ששולם... נעשה תחת מחאה".
בנסיבות אלה אין לראות בעובדה שהתובעים שילמו את דרישות התשלום משום וויתור על טענתם לאי חוקיות הדרישות, הסביר השופט.
בסיכומו של דבר, קיבל השופט את התביעה במלואה וחייב את המועצה לשלם לתובעים 138,715 שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.
כמו כן, היא חויבה לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד של 25,000 שקל ולהחזיר להם אגרות משפט.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בתיק
* עורך דין ד"ר נתן מולכו עוסק במשפט מנהלי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין