האישה טענה כי רק בדיעבד הסתבר לה שבעלה הטעה אותה שירד מנכסיו כשבפועל היה לו רכוש רב. אלא שבית המשפט התרשם כי היא ידעה בזמן אמת שבעלה משקר – ובחרה לחתום על ההסכם בכל זאת.
אישה שקיבלה מיליון דולר תמורת זכויותיה בבית המשותף תבעה לבטל סעיפים מסוימים מהסכם הגירושים, בטענה שבעלה הטעה אותה לחשוב שהוא ירד מנכסיו כשבפועל הסתבר שהסתיר ממנה מיליונים. השופטת קרן גיל מבית המשפט למשפחה בתל-אביב דחתה לאחרונה את התביעה לאחר שקבעה כי אינה מאמינה שהאישה "קנתה" את מצג השווא שהציג בעלה וכי בפועל ידעה היטב מהו מצבו הכלכלי, ובחרה מרצונה החופשי לוותר על הליך רכושי מלא ולהתפשר.
ההסכם, שנחתם ב-2012, סתם את הגולל על התביעה הרכושית שהגישה האישה נגד בעלה לאחר שנפרדו, במסגרתה תיארה רמת חיים של "האלפיון העליון".
במסגרת ההסכם התחייב הבעל בין היתר לשלם לשני ילדיו הקטינים 24,000 שקל מזונות חודשיים למשך שנה, ולאחר מכן ירד הסכום ל-16,000 שקל.
עוד הוסכם כי האישה תוותר על זכויותיה בבית המשותף תמורת מיליון דולר והבעל לקח על עצמו לשלם את המשכנתה.
זמן קצר לאחר שההסכם אושר בני הזוג התגרשו והבעל העביר לאישה את מלוא הכספים שהתחייב.
כ-3 שנים לאחר מכן הגישה האישה תביעה לביטול חלקי של ההסכם בטענה שבעלה הוליך אותה שולל. לטענתה, הוא טען בתקופת ההליכים הרכושיים כי ירד בנכסיו ושקע בחובות, וזו הסיבה שבגינה הסכימה לוותר על התביעה נגדו ולחתום על הסכם גירושים מקפח. אלא שבדיעבד התברר לה כי הוא הסתיר ממנה לפחות 10 מיליון שקל וכן נכסים ועסקים רבים.
לא מתיישב עם ההיגיון
השופטת קרן גיל אמנם קבעה כי הנתבע אכן שיקר לתובעת והציג את עצמו מסכן אלא שהיא לא סברה שהתובעת האמינה לו וחתמה על ההסכם רק משום שהסתמכה על דבריו.
השופטת ציינה למשל, כי בתביעה הרכושית התובעת עצמה פירטה את מצבת הנכסים העצומה של בעלה ובנוסף הצהירה על חוסר האמון שלה בו. בנסיבות אלה כיצד ייתכן שהאמינה למצג של הנתבע כאילו אין לו רכוש, תהתה השופטת.
"גרסת התובעת אינה סבירה ואינה מתיישבת עם ההיגיון: אין זה מתקבל על הדעת שאישה הטוענת ליכולות כלכליות אדירות של בעלה... תקבל את דבריו שירד מנכסיו 'ככתבם וכלשונם' מבלי לערוך כל בדיקה מטעמה, בפרט עת היא מציינת בכתב התביעה שאיבדה כל אמון בו על רקע בגידותיו והתנהלותו", נכתב בפסק הדין.
לפיכך השופטת קבעה שהתובעת ידעה היטב מהו מצבו של הנתבע ובחרה מרצונה החופשי לחתום על ההסכם במקום לנהל הליך רכושי מלא. זאת, אגב, מבלי לערוך בירור מלא על אודות רכושו טרם החתימה על ההסכם.
בנסיבות אלה, אין לאפשר לתובעת לנהל הליך רכושי נוסף – דבר שממילא נאסר עליה לפי ההסכם, שכלל סעיפים רבים של ויתור על תביעות עתידיות.
בסיכומו של עניין השופטת קבעה כי אין כל הצדקה לביטול ההסכם שקוים זה מכבר ובמסגרתו התובעת גם קיבלה לידה סכומים לא מבוטלים, כך שלא מדובר בהסכם מקפח.
לנוכח התנהלותה, חויבה התובעת בהוצאות משפט גבוהות של 75,000 שקל.
עו"ד צהלה הלוי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין