בנק הפועלים הגביל את חשבונו של לקוח בשל מספר שיקים ללא כיסוי, אלא שהשופט שוכנע כי הבנק פעל באופן בעייתי, כאשר "ברצותו, הבנק 'מעלים עין' מחריגה, וברצותו, מסרב לפירעון שיקים".
השופט אורי גולדקורן מבית משפט השלום בחיפה קיבל את ערעורו של לקוח בנק הפועלים, והורה לבנק לגרוע שני שיקים ממניין השיקים המסורבים שלו, לאחר שקבע כי הבנק נהג בחוסר תום לב. "ברצותו, הבנק "מעלים עין" מחריגה, וברצותו, מסרב לפירעון שיקים, והכל 'משיקולים עסקיים' שטיבם לא ידוע לו", כתב.
לפי חוק שיקים ללא כיסוי, ניתן להגביל חשבון במקרה שבו נמשכו עשרה שיקים ללא כיסוי במשך שנה.
המערער ניהל חשבון בסניף של הבנק בחיפה, בו ניתנה לו מסגרת אשראי של 10,000 שקל. במהלך החודשים אפריל-יוני 2018 הוא חרג ממסגרתו, וקיבל מכתב התראה על הגבלות. בהמשך קיבל מכתב על החלת הגבלות, לאחר שמספר שיקים שלא "חזרו" בנימוק של אכ"מ – אין כיסוי מספיק.
המערער, שיוצג על ידי עורכי הדין טל קמא ואלדד בן הרוש ממשרד עו"ד סרור, בן הרוש, ביקש לבטל את ספירת השיקים שסורבו. טענתו היתה כי בינו לבין הבנק נוצר "הסכם מכללא", לפיו הבנק אִפשר לחשבון להימצא בחריגות ממסגרת האשראי בעשרות אלפי שקלים למשך מספר ימים, עד להפקדת כספים לסילוק החריגה.
עוד נטען כי למרות החריגה ממסגרת האשראי, במועדים שונים הבנק כיבד הבנק חיובים של כרטיסי אשראי, וכן דרישת תשלום על סך 2,027 שקל מחנות מסוימת, כאשר החשבון היה ביתרת חובה של כ-9,000 שקל, ובכך הבנק "הביא" את היתרה לחריגה ממסגרת האשראי.
המערער הוסיף וטען כי עקב סכסוך בינו לבין צד שלישי, שעדיין תלוי ועומד בבית משפט, הוא נתן לבנק "הוראת ביטול" לשני שיקים עתידיים בסך 6,000 שקלים, ולפיכך יש לגרוע מכלל רשימת השיקים שהביאו להגבלת חשבונו את שני השיקים הללו. לטענתו, אותו צד שלישי ידע על מתן הוראת הביטול, ובכוונה הציגו את השיקים לפירעון, בידיעה שהבנק יסרב לפרעם ויגביל עקב כך את חשבונו של המערער.
מנגד, הבנק הכחיש הסכמה כללית כלשהי, אך הודה כי רק "במקרים נקודתיים" ומתוך "שיקולים עסקיים" הוא כיבד שיקים.
עוד נטען כי טעות של צד שלישי מהווה רק במקרים חריגים ומטעמי צדק עילה לגריעת שיק מרשימת הגבלה.
הבנק לא הקפיד
לאחר שעיין בדפי החשבון, השופט גולדקורן הבהיר כי כבר במרץ 2018, סירב הבנק להצגה לפירעון של שיק בסך 6,000 שקל מאחר ש"התקבלה הוראת ביטול" (כאשר יתרת החובה בחשבון לא חרגה ממסגרת האשראי).
במצב דברים זה, שבו הבנק אחז ב"הוראת ביטול" של שיקים שמשך המערער לפקודת הצד השלישי, השופט קבע כי הכללתם של שני שיקים נוספים, מהחודשים אפריל ומאי, במניין השיקים שסורבו, מהווה התנהגות שלא בתום לב.
השופט אף הבהיר כי לכאורה לא ניתן לקבל את טענות המערער בדבר הסכם מכללא בכל הקשור לתקופה שלאחר משלוח מכתב ההתראה, שבו הבנק הודיע לו שמעתה ואילך יקפיד על מסגרת האשראי. אלא שהשופט שוכנע שהבנק עצמו לא פעל לפי המסר ששלח, מאחר שכיבד את דרישת התשלום של אותה חנות, ש"העבירה" את החשבון למצב של חריגה.
מאחר שקבע כי הבנק נהג בחוסר תום לב, השופט הורה על גריעת שני השיקים מרשימת השיקים שפורטה בהודעה שנשלחה למערער, והתוצאה היא שחשבונו לא יוגבל.
כמו כן, הבנק חויב לשלם למערער הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין