הנהג חטף קנס של 1,500 שקל על שימוש בנייד בלי דיבורית, וביקש להישפט. ביהמ"ש לתעבורה הרשיע אותו למרות פירוט שיחות שהעיד כי לא דיבר בשעה שציין השוטר. הנהג ערער על כך, והמחוזי הפך את ההחלטה.
זיכוי מרשים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב: נהג שהורשע לפני כחודשיים בעבירה של שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית הצליח להפוך את היוצרות בערעור ולקעקע את אמינות המשטרה. השופט רענן בן-יוסף קבע כי בית המשפט לתעבורה הרשיע את הנאשם על סמך עדות שוטר שלא זכר דבר מהאירוע, ובנסיבות אלה מגיע לו ליהנות מהספק.
ביולי 2016 קיבל הנהג קנס של 1,500 שקל על נהיגה תוך שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית, והגיש בקשה להישפט.
גרסת המדינה בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב הושתתה על דו"ח השוטר שהצליח לעצור את הנאשם כ-250 מטר לאחר שצפה בו נוהג ברחוב הירקון בתל-אביב כשהטלפון צמוד לאוזנו הימנית ושפתיו נעות. לפי הדו"ח תגובת הנהג הייתה: "זה היה על ספיקר". עם זאת, בעדותו השוטר ציין כי אינו זוכר את המקרה או את הנהג.
מנגד עו"ד שי גלעד טען בשם הנהג, כי ברכב יש דיבורית כך שלא הייתה סיבה להחזיק את הטלפון ביד. כמו כן הוגש לבית המשפט פירוט שיחות שהראה כי הנהג כלל לא שוחח בטלפון בשעה שצוינה בדו"ח.
אלא שהשופט אריה זרזבסקי העדיף את גרסת השוטר למרות הכל. הוא קבע כי היא מתחזקת לנוכח תגובתו הראשונית של הנהג, והרשיע אותו.
קביעה לא מבוססת
אולם עו"ד גלעד לא ויתר והגיש ערעור על הכרעת הדין. בערעור נטען כי השוטר לא מילא אחר הנחיות בית המשפט העליון שמחייבות לציין בדו"ח בין היתר את מספר הטלפון של הנהג, את סוג הטלפון וצבעו. כמו כן נטען כי בית המשפט לתעבורה התעלם מפירוט השיחות שהעיד כי הנאשם הפסיק לדבר בטלפון 4 דקות לפני שנצפה לכאורה משוחח.
עו"ד תמי אניס שייצגה את המדינה ביקשה להותיר את ההרשעה על כנה אולם השופט בן-יוסף קבע כי העובדה שבית המשפט לתעבורה התעלם מפירוט השיחות מעוררת קושי.
מכל מקום, הקביעה החשובה והמשמעותית נגעה להעדפת גרסתו של השוטר – שלא זכר את האירוע – על פני זו של הנאשם.
"בית משפט קמא כתב בפסקה 14 לפסק דינו שהשוטר העיד באופן ענייני ואמין, אבל לא ביסס את דבריו על דבר. קשה גם לקבוע אמינות כה חד-משמעית של שוטר שלא זכר שום דבר מהאירוע...", נכתב בפסק הדין.
מהצד השני, השופט ציין כי לא נקבע בהכרעת הדין שהנאשם לא מהימן, ואם כך "למה לא לזכות אותו ולו מחמת הספק?", תהה.
השופט הוסיף שמקריאת הכרעת הדין אפשר להתרשם בטעות כי עדותו של שוטר עדיפה בהכרח על פני עדותו "אדם רגיל" – וכמובן שלא כך הם פני הדברים.
כמו כן, השופט נתן משקל לכך שהשוטר לא הסביר מדוע לא מילא אחר ההנחיות המחייבות אותו לתאר את הטלפון הנייד.
בנסיבות אלה השופט בן-יוסף סבר כי לא הייתה סיבה להרשיע את הנאשם והורה על זיכויו מחמת הספק.
לחצו כאן לצפייה בפסק הדין המלא במחוזי עפ"ת 26391-03-18
- ב"כ הנאשם: עו"ד תעבורה שי גלעד
- ב"כ המאשימה: עו"ד תמי אניס
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין