בעל רכב שעשה תאונה בשנת 2012 טען כי סטה בגלל ילדים שקפצו לכביש, בעוד שחברה הביטוח "שלמה" טענה שמדובר בתיאור כוזב. השופט לא האמין לתובע, אולם פסק לו פיצויים בשל כשלים אחרים של המבטחת.
תאונה שאירעה בכפר קאסם בשנת 2012 הובילה למחלוקת בין הנהג לבין חברת הביטוח של הרכב "שלמה". המחלוקת הוכרעה באחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב ברובה לטובת הנהג, ואף שהשופט הבכיר אלי ספיר לא "קנה" את התיאורים שלו להתרחשות התאונה.
התובע טען כי ביום התאונה נהג בשעת ערב בסמוך לבית הספר בכפר, כאשר לפתע ילדים רצו לכביש. לגרסתו, על מנת שלא לפגוע בהם, הוא סטה שמאלה ולכן פגע ברכב שחנה בצד שמאל.
מבטחת הרכב – "שלמה חברה לביטוח" – סירבה לשלם לו תגמולים. בעקבות זאת הוא פנה לסוכן הביטוח וביקש שהרכב – שנשלח לתיקון על ידי חברת הביטוח – יוחזר לו כפי שהוא, אך הסוכן הפנה אותו לחניון, שם, לטענת התובע, נמסר לו שהרכב תוקן ועליו לשלם עבור התיקון. כתוצאה מכך הוגשה התביעה, על סך 118,000 שקל – שוויו של הרכב בזמן התאונה.
חברת הביטוח טענה כי מדובר בתביעת מרמה, וזאת על סמך ממצאיו של חוקר ששוחח עם התובע ומסר שהתובע אמר לו כי התאונה קרתה בשל חוסר תשומת לב, עקב שיחה בטלפון הנייד.
לגבי התיקון, הנתבעת סברה כי משלא לקח התובע את הרכב ולא התלונן בזמן אמת על דרישת התשלום – הוא ויתר על זכויותיו ואינו אמור לקבל דבר.
לא הביא עדים
בחלקו הראשון של פסק הדין, השופט הבכיר ספיר קבע כי החברה הצליחה לקעקע את אמינותו של התובע, כך שהאירוע הביטוחי (התאונה) לא הוכח.
בין היתר, השופט תהה מדוע התובע לא הביא אף עד שיתמוך בגרסתו – אף שטען כי שכנים רבים התאספו סביבו לאחר התאונה – ולמה לא זימן את בעל הרכב החונה שנפגע (והגיע למקום) ואף לא את הגרריסט.
השופט הוסיף כי "הייתי מצפה שקודם ידאגו לקחת את התובע למיון או שיוזמן אמבולנס. מדוע הדבר הכי דחוף היה לגרור את הרכב של התובע מהמקום? ועוד למוסך של צד ג'?".
עם זאת, למרות החשד הכבד, השופט קבע כי לא הוכח שמדובר בתביעת מרמה.
חלקו השני של פסק הדין התייחב לשאלת הנזק שנגרם לתובע עקב אי החזרת הרכב במצבו הפגוע לתובע לאחר דחיית תביעתו לתגמולי ביטוח.
בנושא זה, השופט השתכנע כי תיקון הרכב נעשה בטעות (ובתום לב), והצביע על "כשל חמור" בטיפולה של החברה בעניין. השופט הסביר כי"במסגרת אותו כשל, תוקן כנראה הרכב ללא קבלת הסכמתו של התובע ובלי שיידעו כלל את התובע לתיקון ומובן, שתיקון כזה היה מוטעה כיוון שבסופו של דבר התביעה נדחתה ולכן, הרכב הבלתי מתוקן היה אמור להיות מוחזר חזרה לתובע".
בסיכומה של נקודה זו ניתן לומר שהשופט לא הסכים לא עם התובע ולא עם החברה. לעמדתו, התובע אינו זכאי לתגמולי ביטוח, ואם יקבל את שווי הרכב המתוקן הוא יפוצה יתר על המידה. מאידך, היות שלא ניתן "להפריד" בין הרכב לבין התיקון, על החברה להחזיר לתובע את שווי הרכב במצבו הפגוע, לפני שתוקן.
בעזרת חוות דעת שמאי, השופט הורה לחברה לשלם לתובע פיצוי בסך כ-58,000 שקל – 49.9% משווי הרכב. לנוכח התוצאה, לא נפסקו הוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד עומרי אייליג
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רוית גיא דרור
עו"ד שרית ברננקה - שורץ
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין