- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הקרב על הגג: האם מדובר ברכוש משותף?
בעלים של מספר דירות בבניין בתל אביב, ביקש לרשום את הגג כחלק מהרכוש המשותף, אך נתקל בהתנגדות השכנים, שטענו שמדובר בשטח שקיבלו בהסכם ואושר בצו הצהרתי לפני 20 שנה. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את טענתם, וציין שההסכם מחייב גם את המבקש.
בעל 12 דירות בבניין ברחוב אלנבי בתל-אביב פנה לבית המשפט המחוזי בשנת 2012, בבקשה לרשום שטח של 385 מ"ר מגג הבניין, כרכוש משותף של כל הדיירים. אלא שבעלי דירת הגג הגישו את התנגדותם לבקשה, בטענה שהגג הוצמד אליהם בהתאם להסכם משנת 1959. הסכם, שלדבריהם הופקד בתיק הבית המשותף.
לשאלות בנושאי מקרקעין:
פנו ל-עורך דין מקרקעין
בנוסף, טענו המשיבים כי לפני 20 שנה כבר פנו לבית המשפט ובפסק הדין שנתן הוציא צו המצהיר על זכויותיהם הבלעדיות בשטח, כך שהמבקש מנוע בכלל מלהגיש את הבקשה הנוכחית ("מעשה בית דין" בעגה המשפטית).
המבקש טען לעומתם, כי רכש את הדירות בהסתמך על מרשם המקרקעין, שבו אין כל ביטוי להצמדת השטח לדירה כלשהי. עוד הוא טען כי ההסכם הישן אינו בתוקף, מכיוון שזכותם של המשיבים מעולם לא נרשמה בשום מקום. באשר לצו, הוא טען כי בהליך שבמסגרתו ניתן התקיימו פגמים משמעותיים, בין היתר משום שלא כלל את כל בעלי הזכויות בבניין.
המשיבים, מצידם, לא ידעו לספר מדוע זכויותיהם על הגג לא נרשמו בטאבו.
מצב בלתי אפשרי
השופט יונה אטדגי קבע כי פסק הדין שהצהיר על כך ששטח הגג צמוד לדירת המשיבים שריר וקיים ועל כן אינו יכול להיעתר לבקשת המבקש, דבר שייצור מצב בלתי אפשרי של שני פסקדין סותרים.
לדברי השופט, גם אם טענת המבקש הייתה נכונה ולא כל בעלי הזכויות היו שותפים בהליך הקודם, היה עליהם לתקוף את תוצאותיו במיידי, באמצעות הגשת בקשה לביטול פסק הדין, אלא שהדבר לא נעשה, ועל כן, הצו המצהיר על הצמדת הזכויות עומד בתוקפו.
"משניתן פסק דין הוא מהווה סוף פסוק להתדיינות נוספת בענין נושא הפסק. זהו העיקרון של 'מעשה בית דין'. ביסוד עקרון זה עומד אינטרס הציבור, וכמותו אינטרס בעלי הדין להליך, כי יהיה סוף לדיון המשפטי", כתב השופט אטדגי.
כמו כן, השופט הסביר כי למרות העובדה שהצמדת שטח הגג לדירת המשיבים לא הוסדרה בטאבו, המבקש יכול היה לדעת עליה, לו היה מעיין בתיק המשותף.
לפיכך, השופט החליט לדחות את הבקשה. עם זאת, השופט לא פסק הוצאות לטובת המשיבים, שלא טרחו לרשום את ההצמדה בטאבו, מה שיצר את הצורך בהתדיינות המיותרת.
- ב"כ המבקש: עו"ד תמיר מדר
- ב"כ המשיבים: עו"ד דוד בסון, עו"ד אלעד סטופל, עו"ד צבי דורות
* עורך דין שלום פנחס וייס עוסק במקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
