לא ניתן לתת פסק דין הסותר פסק דין אחר, תקף וחלוט, באותו עניין

תיאור המחלוקת וטענות הצדדים בתמצית

1.המבקש והמשיבים הם הבעלים של הדירות בבנין שברחוב אלנבי 117 תל-אביב, הרשום בלשכת המקרקעין תל-אביב כחלקה 51 גוש 6937 (להלן – הבנין).

הדירות רשומות בנסח כחלקות משנה 1-37 (תמצית הנסח צורפה כנספח א' לכתב התביעה). המבקש הוא הבעלים של 12 דירות.

המשיבים 1-11 מחזיקים כיום בדירה אחת, הרשומה כחלקת משנה 37 (להלן – חלקה 37), והיא ממוקמת על גג הבנין.

יתר המשיבים מחזיקים ביתר הדירות בבנין.

2.בנסח הרישום הקיים רשום ליד כל אחת מחלקות המשנה גם חלקהּּ ברכוש המשותף של הבנין.

בהתאם לרישום זה, לחלקה 37 – 29/555 (היינו, כ-5%) ברכוש המשותף.

בהתאם לאותו רישום, לכלל החלקות שבבעלות המבקש – 237/555 (היינו, כ-42%) ברכוש המשותף.

3.המחלוקת בין הצדדים נוגעת לחלק מהגג (רובו) המסומן בתשריטים של הבנין באות ח', ששטחו 385.80 מ"ר (להלן – הגג).

המשיבים 1-11 טוענים, כי בהתאם להסכם שנעשה בשנת 1959 בין בעלי הזכויות בבנין דאז, ושהופקד בתיק הבית המשותף שבלשכת רישום המקרקעין, הגג הוצמד לחלקה 37, וכן שבהתאם לפסק דין שניתן בבית משפט זה ב-ה"פ 1723/96 (נספח 16 לכתב התשובה), הם זכאים לרשום הצמדה זו בנסח של לשכת רישום המקרקעין.

המבקש טוען שהוא רכש את היחידות בבנין בהסתמך על המרשם הקיים, שאין בו ביטוי להצמדה הנטענת, ולכן הגג נכלל ברכוש המשותף של כל בעלי הזכויות בבנין.

4. בתביעה זו עותר המבקש לסעדים ההצהרתיים הבאים:

א.כי הזכויות של הצדדים, בעלי הזכויות בבנין, לרבות זכויותיהם ברכוש המשותף, הן כמופיע בנסח העדכני מיום 3.8.12 (נספח א' לכתב התביעה);

ב.כי גג הבנין הוא חלק מהרכוש המשותף.