העליון: חויבה לפנות את הדירה שכלתה לשעבר רכשה במסגרת פירוק שיתוף

בית המשפט העליון סיים בשבוע שעבר ריב משפחתי הנוגע לדירה שחולקה במסגרת תביעת גירושים, וקבע שהזכויות בדירה נרכשו על ידי האישה כדין.

הסיפור החל כשבני זוג רכשו דירה באזור השפלה לאחר שנישאו, ורשמו אותה על שמם. במקביל לרכישת הדירה, הזוג ערך הסכם עם אם הבעל לפיו היא תוכל להתגורר בדירה ותהיה זכאית ל-42% ממנה.

זמן מה לאחר מכן, יחסי בני הזוג נקלעו למשבר והם פנו לבית הדין הרבני האזורי בירושלים על מנת להתגרש ולפרק את השיתוף בנכסיהם.

במסגרת פירוק השיתוף בדירה, בית הדין קבע כי בני הזוג יפעלו למכירתה, והסכום שיקבלו עבורה יחולק כך שכל אחד מבני הזוג יקבל 29% משוויה ויתרת הסכום – השווה ל-42% - תועבר לחמות.

האישה ערערה לבית הדין הרבני הגדול על ההחלטה הנוגעת לחלוקת הדירה, ושם נקבע כי הרווחים שיופקו ממכירת הדירה יחולקו כפי שנקבע ברבני האזורי, אלא שהחמות תקבל חצי ממה שהוסכם עם בני הזוג, ואילו החצי השני יופקד בנאמנות עד להכרעה הסופית לגבי הדירה.

בסופו של דבר הדירה נמכרה לאישה, ובינואר 2016 החמות ביקשה מבית המשפט למשפחה שיצהיר על זכויותיה בדירה ויורה לכונס הנכסים להעביר אליה את הסכום שהופקד אצלו תמורת חלקה. בספטמבר באותה השנה, בזמן שבקשתה התבררה בבית המשפט, היא קיבלה הודעה מהכונס לפיה עליה להיערך לקראת פינויה מהדירה, בהתאם להוראות בית הדין הרבני הגדול.

חודשיים לאחר מכן, בית המשפט למשפחה דחה את בקשת החמות וקבע שבית הדין הרבני הוא הגורם המוסמך לדון במחלוקת הקיימת בעניין הדירה.

החמות לא ויתרה וערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, שהפך אותה וקבע שבית המשפט למשפחה הוא הגורם המוסמך לדון בזכויותיה בדירה ומשכך, היא לא תפונה מהדירה עד להכרעה סופית במחלוקת.

סמכות בית הדין הרבני

האישה ערערה לבית המשפט העליון על קביעת המחוזי, וטענה כי בית הדין הרבני הוא הגורם המוסמך לדון במחלוקת בעניין הדירה שכן היא רשומה על שם בני הזוג, ובכל מקרה חלקה של חמותה הובא לידיעתו והוא התחשב בכך בהחלטותיו. בנוסף, היא טענה כי הדירה נמכרה לה במסגרת הליך תקין, וגם אם חמותה תקבל את הכסף עבור חלקה בדירה, היא בכל מקרה תאלץ לעזוב אותה בסופו של יום.

בתגובה, החמות טענה כי היא רק רוצה לקבל את הכסף עבור חלקה בדירה ואם ייכפו עליה להתפנות ייגרם לה נזק, שכן אין באפשרותה לרכוש דירה אחרת. זאת ועוד, לטענתה היא משלמת לכלתה דמי שכירות חודשיים עבור השהות בדירה ולכן השארתה בדירה לא תפגע בה.

בהחלטה קצרה שניתנה באחרונה החליט השופט מנחם מזוז לקבל את ערעור האישה לאחר שקבע שהדירה נמכרה לה כדין.

השופט קבע כי בית המשפט המחוזי לא היה צריך להתערב בקביעת בית המשפט למשפחה ולכן החלטתו בוטלה.

השופט מזוז הסביר כי מאחר שהחמות מעוניינת רק בכספים שהופקדו בנאמנות עבור חלקה היחסי בדירה, אין סיבה שכלתה לא תוכל לממש את זכותה בדירה.

לפיכך, נקבע כי החמות תמשיך לשלם לכלתה דמי שכירות חודשיים עד לפינוי הדירה בסוף החודש הבא.

לא נקבעו הוצאות.

• ב"כ המערערת: עו"ד מיכל עמאר
• ב"כ המשיבה: עו"ד מאיר טרופר

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין