"אהבה אינה מספיקה" כתבה השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט המחוזי בחיפה כשדחתה את ערעור ההורים, שביקשו לקבל "הזדמנות אחרונה" להשאיר את ילדיהם ברשותם. לאחרונה העליון אישר את פסיקתה.
בית המשפט העליון דחה באחרונה ערעורם של ההורים על ההחלטה להוציא את שני ילדיהם הקטינים מביתם. השופט ניל הנדל שדן בתיק הגיע למסקנה כי מתן הזדמנות נוספת להורים עלולה להחריף את מצבם של הילדים (6 ו-9) שסובלים מהזנחה ב-5 השנים האחרונות.
ההורים וילדיהם מוכרים לשירותי הרווחה על רקע אלימות בין ההורים והזנחה. ב-2012 הוכרו הילדים – אח ואחות – כנזקקים, ושהו בבית הוריהם תחת צו טיפול והשגחה צמודה של הרווחה. כשנה לאחר מכן כבר הוגשה הבקשה הראשונה להוצאתם מחזקת הוריהם.
בית המשפט לנוער בחדרה לא מיהר לקבל את הבקשה ולאורך 5 השנים האחרונות ניתנו להורים הזדמנויות רבות להשתפר ולשתף פעולה עם גורמי הרווחה והמסגרות החינוכיות והרפואיות.
אך לדאבון הלב, לא חל שיפור בהתנהלותם והאבחונים המשיכו להציג תמונה עצובה לפיה הילדים עדיין מוזנחים מבחינה רגשית, רפואית ופיזית. ביולי 2017 השופטת היאם קראווני החליטה לשים לכך סוף והורתה על הוצאת הילדים מהבית.
בערעור שהגישו ההורים על החלטתה, הם טענו כי ילדיהם אינם ניצבים בפני סיכון ממשי אלא להיפך, מדוחות הרווחה עולה כי חל שיפור בהתפתחותם הרגשית. הם הוסיפו כי טובת הקטינים היא להישאר בחזקת הוריהם, והיה על בית המשפט לנוער לבחון אפשרויות נוספות בטרם קבלת החלטתו הדרמתית.
אך מנגד, עורכת הדין שמונתה לילדים (אפוטרופא לדין) תמכה בהחלטת בית המשפט, שכן גם לשיטתה ההורים חסרים את ההבנה לגודל האחריות של גידול הילדים וסיפוק צרכיהם להבטחת התפתחותם התקינה.
היא הוסיפה כי מצבם של הילדים בשלוש השנים האחרונות לא השתנה והאבחנה לגבי התפתחותם נשארה שלילית ומדאיגה.
היועץ המשפטי לממשלה תמך אף הוא בהוצאת הקטינים למשפחת אומנה, וציין שהיא מידתית ומאזנת באופן ראוי בין מצבם לבין זכותם של ההורים לאוטונומיה בגידול ילדיהם.
ההורים נכשלו
בפסק דין שניתן לפני כחודשיים, השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט המחוזי בחיפה כתבה כי "עיקרון האוטונומיה המשפחתית הנו ערך בעל מעמד משפטי מן הדרגה הראשונה, אשר הפגיעה בו נסבלת רק במצבים מיוחדים וחריגים ביותר".
השופטת מצאה כי המקרה הנוכחי הוא אחד מאותם מקרים חריגים שמצדיקים לפגוע בעיקרון האוטונומיה האמור, לאחר שמצאה כי ההורים נכשלו במתן מענה ראוי לצרכיהם הבסיסיים של ילדיהם לאורך זמן ממושך, מה שהוביל לפגיעה בהתפתחותם התקינה.
כך למשל מאחד האבחונים עלה הילדה נראית במצוקה קשה בנוכחות אמה, "תפקודה מנותק ובעל מנגנונים אוטיסטיים שכפי הנראה מסייעים לה לשמור על עצמה מחרדה מאיימת של התפרקות". גם לגבי הקטין נרשם עיכוב התפתחותי משמעותי בכמה תחומים.
השופטת ציינה כי אין לה ספק שההורים רוחשים לילדיהם אהבה עצומה אולם אין באהבה הזו די. כדי לגדול ולהתפתח, כתבה, הילדים צריכים דברים שלהוריהם אין כרגע אפשרות לספק.
נוכח הנסיבות העגומות, ומחששה של השופטת אלון כי ניסיון נוסף לטובת ההורים - עלול לפגוע בטובת הילדים ולהחמיר את מצבם באופן שאין ממנו חזרה, היא קבעה כי אין מנוס מהוצאתם ממשמורת הוריהם.
בקשת רשות ערעור שהגישו ההורים על ההחלטה לבית המשפט העליון נדחתה לפני כשבועיים תוך שהשופט הנדל ציין כי לקטינים כבר נמצאה משפחת אומנה שמתאימה ומוכנה לקלוט את שניהם ביחד.
- ב"כ המערערים: עו"ד לענייני משפחה (מטעם הסיוע המשפטי) כנרת זמיר-פרנקו
- ב"כ האפוטרופא לדין: עו"ד אפרת ונקרט
- שמה של ב"כ היועמ"ש לא אוזכר בפסק הדין
עו"ד איתן קוהלי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין