פס"ד בענין הוצאת קטינים למסגרת חוץ ביתית

ערעור על החלטת בית משפט לנוער בבית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת היאם קרוואני) מיום 6.7.17, בתיק תנ"ז 23899-04-12 (להלן: "בית משפט קמא") במסגרתה קבע בית משפט קמא כי יש להורות על הוצאת הקטינים ממשמורת הוריהם (המערערים) והעברתם למשמורת רשות הסעד, אשר תקבע את מקום חסותם בהתאם לצרכיהם (להלן: "ההחלטה").

רקע:

1. המערערים הינם הורים לחמישה ילדים המוכרים לאגף הרווחה משנת 2000 על רקע בעיות אישיות ואלימות בין בני זוג, חשד לאלימות כלפי הילדים, קשיים בתפקוד ההורי, הזנחה הורית ובעיות במצבם הרגשי והתפקודי של הילדים.

2. הקטינים, יליד 10.8.08 ו- ילידת 14.7.11 מוכרים כקטינים נזקקים מיום 17.6.12 ושוהים בבית הוריהם תחת צו טיפול והשגחה. מאז לוו ההורים והקטינים בליווי צמוד ומקיף על ידי שירותי הרווחה, אשר בא לידי ביטוי במימון מלא של מעון היום, הצהרון והמועדונית. הקטינים אף שולבו במסגרות משלימות עד השעה 18:00. המשפחה קיבלה הדרכה הורית לחיזוק ולהבניית הקשר בין ההורים והילדים והקטינים הופנו לטיפול קלינאית תקשורת, לאבחון נוירולוגי וניתן טיפול תרופתי לקטין.

3. שירותי הרווחה טענו כי ההורים אינם פונים לטיפול או שעשו זאת באיטיות רבה מאוד בשעה שהקטינים משלמים את מחיר הזנחת הטיפול בהם. בשל כך הונחו בפני בית משפט קמא החל מיוני 2013 בקשות חוזרות ונשנות לשינוי דרכי הטיפול והוצאת הקטינים ממשמורת הוריהם.

4. בית משפט קמא בחן את עניינם של הקטינים ונתן החלטותיו. לצורך הדיון בערעור אתמקד בהחלטות החשובות שבהן. בהחלטה מנומקת ומפורטת מיום 18.5.14 נקבע כי חרף הזדמנויות רבות שניתנו להורים לאורך תקופה ארוכה הם לא יישמו את ההמלצות הטיפוליות הנדרשות. בית משפט קמא בחן את טענת ההורים כי הם קורעים תחת העול הכלכלי בשל פרנסת המשפחה שהינה מרובת ילדים וקבע כי משקלה של טענה זו נסוג אל מול הפגיעה הרגשית בקטינים (סעיף 25 להחלטה). עוד קבע בית משפט קמא כי אין מדובר בהורים שאין להם מסוגלות הורית אלא במי שזקוקים לטיפול והדרכה אך הדבר יתאפשר רק אם יהיה שיתוף פעולה אמיתי מצד ההורים עם גורמי הטיפול (סעיף 26 להחלטה).

בית משפט קמא חייב את ההורים לדאוג כי הקטינים ימשיכו להגיע למסגרות החינוכיות ולאומנה היומית וכן חייב את ההורים לפנות ללא דיחוי לקלינאית תקשורת לשניהם ולדאוג לאבחון נוירולוגי עבור הקטין.

5. בתום דיון ארוך שהתקיים בפני בית משפט קמא ביום 10.1.16,שבו  וטענו גורמי הטיפול כי יש להוציא את הקטינים ממשמורת הוריהם וזאת על בסיס הדוחות התפקודיים והחינוכיים שהתקבלו וכן מהאבחונים שנעשו לקטינים. בית משפט קמא התרשם כי שיתוף הפעולה של ההורים איטי מאוד ואינו מקדם את התהליכים הטיפוליים והתוצאות המיוחלות. בית משפט הורה על אבחון הקטינים במכון התבוננות וזאת לצורך בחינת מידת הנזק שייגרם לקטינים בהוצאתם מחזקת הוריהם אל מול התועלת, וכן הורה על בדיקת איכות האינטראקציה בין ההורים לילדיהם ובין האחים לבין עצמם.

6. מסקנות האבחון מיום 22/05/16 היו כי ללא שינוי מידי קיים סיכון גבוה מאוד להמשך התפתחותם הרגשית התקינה של הילדים והפרוגנוזה בנוגע לבריאותם הנפשית הינה שלילית ולא יהיה זה לטובתם להשאירם ברשות הוריהם, הן לאור גילם הצעיר והן בשל אי יישום ההמלצות הטיפוליות לאורך התקופה. הומלץ להעביר את הקטינים למשפחת אומנה, תוך קיום מפגשים קבועים עם הוריהם.

7. בהחלטתו מיום 7.7.16 קבע בית משפט קמא כי חרף שינוי המאבחנים והמכונים שטיפלו בקטינים ובהוריהם במהלך השנים אין להורים יכולת להפנים וליישם את ההמלצות הטיפוליות. ההורים לא הצליחו להתגייס באופן משמעותי וליישם את התוכנית הטיפולית. התרשמות בית משפט קמא הייתה מקיפאון מחשבתי של ההורים אשר מבחינתם נוהגים ללא דופי. בית משפט קמא קבע כי על אף שמדובר בהורים האוהבים מאוד את הקטינים ונלחמים למענם אין ביכולתם לספק את צרכיהם ואת טובתם, לא ניתן לקדם את טובת הקטינים, לשמור על בריאותם הנפשית והרגשית ולדאוג להמשך התפתחותם הנורמטיבית.

בית משפט קמא הגיע למסקנה כי  אין מנוס אלא להוצאת הקטינים ממשמורתם.