אשת עסקים מצליחה תבעה מבעלה לשעבר את מלוא הכתובה – כחצי מיליון שקל – אף שהיא זו שיזמה את הגירושין ורוב הרכוש שייך לה. בית הדין הרבני לא נענה לעמדת הבעל כי יש לשלול את כתובתה, אם כי פסק לה רק כעשירית מהסכום.
נישואי בני הזוג שרדו בקושי שנתיים. בקיץ שעבר האישה הגישה תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, ואילו האיש תבע שלום בית ובמקביל גם חלוקת רכוש בבית המשפט למשפחה.
מפחדת להפסיד את הכתובה?
עורך דין דיני משפחה
בכתב התביעה פרשה האישה את מסכת הייסורים שלטענתה היו מנת חלקה. לדבריה סבלה מהתפרצויות זעם של בעלה, ומאלימות פיזית ונפשית. בעלה לא כיבד אותה – מנע ממנה לשמור נידה, ערבב בשר וחלב, הדליק אש בשבת ועישן סיגריות.
לדבריה, בעלה הצהיר בפניה כי הוא רוצה להתגרש אך לא לפני שיעשוק אותה – כך שתביעת שלום הבית שלו אינה כנה. היא גם טענה כי לא קיימה עמו יחסי מין מזה כשנה וכי בגד בה.
הבעל טען שאשתו משקרת, שרק לאחרונה קיימו יחסים והיא זו שמתרועעת עם האקס שלה. הוא הכחיש את המעשים שיוחסו לו, והודיע שהוא מוכן להיבדק בפוליגרף. האישה הסכימה ובית הדין הפנה את הצדדים לבדיקה.
בפועל, האישה התחמקה מהבדיקה ובשלב מסוים הבעל משך את תביעת שלום הבית והצהיר כי גם הוא מעוניין להתגרש. בתוך כך הודה כי קיים יחסים עם אישה אחרת, אך לטענתו, היה זה לאחר הפרידה.
בית הדין סבר כי במצב כזה אין עתיד לנישואים ובני הזוג התגרשו בנובמבר 2015. בשלב זה נותרה רק שאלת הכתובה.
האישה טענה כי היא זכאית למלוא הכתובה בסך 555,000 שקל אם כי הסמיכה את בית הדין לפסוק בהתאם לשיקול דעתו. הבעל טען שהאישה – שיזמה את הגירושין – אינה זכאית לדבר, וממילא היא בעלת עסק מצליח ואינה זקוקה לכסף.
לא כל 'מורדת' מפסידה
הדיינים הרב יצחק אושינסקי (אב"ד), הרב אברהם דב זרביב והרב דוד גרוזמן תיארו את פרטי התיק בהרחבה וקבעו כי הבעל צריך לשלם לאישה על הכתובה, אם כי בסכום נמוך מזה המצוין בה.
הרב גרוזמן הסביר מדוע. לאחר שסקר דעות פוסקים כמו הרמב"ם ורש"י הוא פסק, בין היתר, כי האישה אמנם נחשבת "מורדת", כיוון שיזמה את הפרידה, אך מורדת מפסידה כתובה רק כאשר יש צורך לפצות את הבעל או להעניש את האישה על מעשיה, או במצב שיש עוד סיכוי לשלום בית, והפסד הכתובה עשוי לזרז את האישה לחזור לבעלה.
במקרה הזה, אין מקום לפצות את הבעל או להעניש את האישה, כי שני הצדדים מרדו זה בזו. האישה אמנם הגישה את תביעת הגירושין, אך גם הבעל לא רצה בנישואים וניכר שתביעת שלום הבית שהגיש לא הייתה כנה והוא אינו אוהב אותה. במצב כזה, האישה זכאית לעיקר הכתובה (הסכום הבסיסי שבד"כ עומד על 200 זוז, המשוערכים לכסף ישראלי) אך לא לתוספת הכתובה, כלומר, לא לסכום העודף ש'מעניק' הבעל מרצונו.
באשר לגובה התשלום, הרב גרוזמן הסביר כי הסכום של 555,000 "נכתב מתוך מחשבה שזהו מספר מזל" והוא אינו מצביע על כוונתו האמיתית של החתן בזמנו. על כן, ובהתחשב במצבה הכלכלי של האישה, 50,000 שקל הם סכום ראוי.
עם זאת, אם מי מהצדדים יצטרך לשלם דבר מה לרעהו במסגרת חלוקת הרכוש – ניתן יהיה לקזז את הכסף הזה.
- ב"כ התובעת: עו"ד זיו גרובר
- ב"כ הנתבע: עו"ד אבי אמר
* עורכת דין יעל כהן עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין