בעליהן של 2 מתוך 6 דירות בבניין התנגדו לפרויקט בשלל טענות ובהן אי שוויון וחוסר כדאיות כלכלית. המפקחת על רישום מקרקעין אישרה את הפרויקט
בבניין ישן ברמת גן חתמו ארבעה בעלי דירות על הסכם חיזוק מול יזם. בעליהן של שתי הדירות הנותרות התנגדו לפרויקט. תביעה שהגישו הדיירים נגד הסרבנים התקבלה לאחרונה בפני המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין בתל אביב. המפקחת קבעה, בין היתר, כי התמורה שצפויים לקבל המתנגדים אינה פחותה משמעותית מזו של התובעים וכי אין משמעות לכך שהמעלית שתתווסף צפויה לשרת בעיקר את הדירות בקומות הגבוהות.
ביולי 2019 אישרה הועדה המקומית בקשה להיתר לביצוע פרויקט חיזוק בבניין. במסגרת הפרויקט כל אחת מהדירות צפויה לקבל תוספת של ממ"ד ומחסן, זאת בנוסף על חיזוק הבניין, שיפוץ שלו, והוספת מעלית.
לטענת התובעים, מדובר בבניין ישן, עם תשתיות מתפוררות, ללא מעלית וללא חדרי ממ"ד, שאינו עומד בתקן הישראלי לעמידות מבנה מפני רעידות אדמה. לטענתם, הפרויקט ייטיב עם דירות הנתבעים ויעלה את ערכן באופן משמעותי. בנוסף לטענתם, הנתבעים מסרבים לפרויקט תוך העלאת טענות שנועדו לדחות את הקץ ולעכב את הפרויקט, ואין בהן ממש.
התובעים הוסיפו כי סירובם העיקרי של הנתבעים לביצוע העבודות נובע מרצונם שיבוצע בבניין פרויקט של הריסה ובניה מחדש, שאינו ישים.
הנתבעים טענו כי ההסכם נשוא פרויקט החיזוק נחתם לפני קרוב לעשור, וחסרות בו חתימות של חלק מהתובעים. לטענתם, ההסכם האמור כולל תנאים מתלים אשר לא התקיימו, כך שהוא לא בתוקף.
הם הוסיפו כי לא קדמה כל אסיפה ולא התקבלה כל החלטה טרם החתימה על ההסכם, דבר המראה על חוסר רצינות של היזם בניהול ההליך.
הם הוסיפו כי קיים חוסר שוויון בתמורות, ובמיוחד בעניין התמורות שמקבל אחד התובעים. הם ציינו כי לפי חוות דעתו של שמאי מטעם בית המשפט, שווי דירתם, הנמצאת בקומה הראשונה, גבוה יותר משווי דירות בקומות גבוהות יותר שכן בבניין אין מעלית. לאחר שתתווסף מעלית, הקומות הגבוהות צפויות להרוויח יותר.
שוויון מהותי
המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין בתל אביב, אביטל שרייבר, קיבלה את התביעה. היא דחתה את טענת הנתבעים באשר לאי התקיימות התנאים המתלים בהסכם מחוסר הוכחה, וציינה כי ממילא אם אינם צד להסכם ולא יכולים לדרוש את ביטולו.
עוד קבעה המפקחת שהנתבעים לא הציגו תכנית קונקרטית שיכולה להוות חלופה לתכנית נשוא ההסכם.
לעניין השוויון בתמורות כתבה המפקחת כי כלל האצבע הוא היקף השטחים שמקבלת כל דירה. ״השוויון הרלוונטי הוא השוויון המהותי-כמותי ולא הכלכלי״. עוד היא הדגישה כי מטרת הפרויקט היא חיזוק הבית המשותף, והיבטים כלכליים המהווים תוצרי לוואי אינהרנטיים לעבודות החיזוק, אינם מחייבים איזונים כלכליים בין בעלי הדירות, דבר שעלול לסרבל את הפרויקט, להכביד עליו ואף להכשיל את מטרתו.
המפקחת קבעה כי התמורה הצפויה לנתבעים אינה פחותה מהותית מהתמורות שמתקבלות על ידי בעלי הדירות האחרים. היא הורתה לנתבעים לחתום על ההסכם שכן אחרת יחתום עליו בשמם בא כוח התובעים.
הנתבעים חויבו בהוצאות בסך 3,500 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 5/846/2019
- ב״כ התובעים: עו"ד רייסמן עמיר
- ב״כ הנתבעים: עו"ד חכמי רוי
עו"ד מרגלית הרפז
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין